למה היום כל אחד שעצוב וחסר מצב רוח אומר שהוא בדיכאון?

פשוט להתעלם זה מפגר

אני מסכים לגמרי. הגיוני ואף חשוב לשתף שאתה עצוב , אבל הקפיצה למסקנות הזו היא שגוייה.

לא יודע למה את שואלת אותנו את זה?

כי אנשים אוהבים להגדיר את עצמם בשביל להפריד את עצמם מהחברה ולהשלות את עצמם שהם לא קונפורמיים או לחלופין לקבל תשומת לב.

תשומת לב, הרבה אומרים שיש להם דיכאון אבל אין להם אבחון

לדעתי הם חושבים שזו ההגדרה הנכונה למצב שלהם, למרות שבשביל לאבחן את זה צריך פסיכיאטר

אם הוא ככה באופן קבוע לא רוב הסיכויים שיש לו דיכאון?

כי היום מחלות נפש זה "טרנד" כמו שלכל אדם שני יש דאדי אישוז וחרדות רק אם הוא חושש/ חסר ביטחון, ולא יודעים שהתקפי חרדה באים משום מקום ומלווים בזיעה בידיים, כאבי ראש וסחרחורות (לרוב) כשהם חווים חוסר ביטחון ואבא שלהם לא 24/7 איתם או שהם לא מדברים למשך שעות

שואל השאלה:
^דיכאון וחרדה זה לא מחלות נפש

שואל השאלה:
^^^ולא בהכרח שיש לו דיכאון

ידוע שזה לא מחלות נפש אבל זה קשור למצב הנפשי קצת קשה לי להכליל את זה אז קראתי מחלות נפש

אנשים לא יודעים מה זה דיכאון באמת ולכן כל פעם שהם עצובים הם אומרים שהם בדיכאון...

שואל השאלה:
^^^קצת פוגע לקרוא לנו חולי נפש

מזה כולם
דיכאון הוא גם תיאור של מצב רוח זמני "דיכאון, דיכדוך", ובתור אחת שהיה לה דיכאון, הרבה יותר מזלזל להגיד לבן אדם שהוא לא יכול להגיד שהוא בדיכאון כי הוא לא יודע באמת מזה. אי אפשר להשוות סבל או דרכי ביטוי של אנשים, וגם לי בהתחלה אמרו "את לא בדיכאון, די לחרטט" ובסוף הובחנתי עם דיכאון. עדיף כבר להגיד תודה ש"הם" לא בדיכאון.