4 תשובות
)):
תשתדלי בבקשה, עזבי את מה שהיה
ארוחת שישי זה חובה
היי יקרה,
למרות שעברו מספר ימים מאז שכתבת את הפוסט, היה לי מאוד חשוב להגיב...

נראה שהאכילה מציפה אצלך חרדה עצומה.... כאילו ההתעסקות עם האוכל תחזיר את השליטה, שכל כך חסרה, שמלווה בחוסר וודאות מבעית, בזמן שאף אחד לא באמת מבין ויודע כמה קשה לך.. כמו לדבר בשפה שאף אחד לא מכיר, במדינה זרה, כשאין איתך אף אדם קרוב...

יקרה, שומע כמה את מאשימה את עצמך, כמה הגוף עייף מהמלחמה....
כמו שכתבו כאן לפני, אולי לאפשר עזרה מבחוץ יוכל יעזור בהתמודדות שלך עם הפרעת האכילה ואפילו להחזיר קצת יותר את היציבות והרגליים לקרקע... אם זה בסדר, אני אוסיף כאן את המספר של מרכז המידע להפרעות אכילה , שנותן מענה מקיף לבני נוער הורים ומשפחות - מידע מקצועי, מיצוי זכויות, פתרונות והכוונה רפואית... הטלפון: 074-7556136

בנוסף, אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. אני מזמין אותך אל הצ'אט שלנו, צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין. בצ'אט נוכל להקשיב, להבין יותר, לנסות לתמוך ואולי לחשוב גם על דרכי סיוע נוספות...
אני מצרף את הלינק לאתר, אפשר להתחבר גם מהנייד...
שלך
מתנדב סה"ר
תנסי לאכול במהלך היום ארוחות מסודרות כדי להימנע ממצב של בולמוס וגם תרדי לעצמך לאכול דברים שאת רוצה (אם זה שוקולדים אז נגיד 2/3 קוביות או 2 עוגיות או פרוסת עוגה וכאלה...) בשביל שלא תאכלי הכל בבת אחת כי החסרת את זה מעצמך.
ואם כבר הגעת למצב שהיה לך בולמוס הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות זה לא לאכול אחרכך רגיל ו"לפצות" על הבולמוס בגלל שזה כמו גלגל שלא יגמר אם כל פעם תמנעי מעצמך לאכול ואז יהיה בולמוס ואז שוב תמנעי מעצמך לאכול בגלל הבולמוס.
תאכלי ארוחות מסודרות במהלך היום ואל תקשי על עצמך, אל תמנעי מעצמך לאכול כדי שלא תיהי מאוד רעבה ואז תגיעי למצב של בולמוס.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי :)
אנונימית
באותו הנושא: