אמרתי לאמאשלי שאני רוצה ללבוש מכנסיים אבל היא לא מסכימה מה לעשות?(16)

לא הבנתי..
למה שלא תוכלי ללבוש מכנסיים?

שואל השאלה:
אני דתיה , עד עכשיו לבשתי חצאיות אבל כבר שנתיים שפחדתי לומר לה ואמרתי והיא לא התעצבנה אבל אמרה בתוקף שאי אפשר

אה סליחה לא עלה לי לראש, אני לא מבינה גדולה בנושא אבל פשוט תנסי לשכנע אותה ותגידי לה שאת לא תלבשי עכשיו משהו צמוד צמוד כמו טייץ, שאת תלבשי גינס בויפרנד כזה שהוא קצת רחב.

להקשיב לה. אם אם דתייה - את אמורה לדעת שהיא צודקת (בלי קשר לזה שהיא אמא שלך). למה את רוצה ללבוש מכנסיים, ולא חצאית או שמלה (מסורת של בנות ישראל, ואפילו לא רק של בנות ישראל, אלא אפילו בכל העולם) מדורי דורות?

מה? לא הבנתי למה כולם פה מגינים על אמא שלה.
זאת זכותה המלאה ללבוש מה שבא לה. אל תקשיבי לה, את כבר בת 16, עוד שנתיים את עצמאית. לכי לחנות תקני לך כמה מכנסיים יפים שאת אוהבת, תלבשי אותם ולכי איתם לאן שבא לך. אלה החיים *שלך*, לא של אמא שלך. את תחליטי באיזו דרך את רוצה ללכת. וללבוש מכנסיים זה לא דבר כזה נורא וזה לא נחשב ללא צנוע או משהו אסור. בכללי, כל מה שבא לך - תעשי! תתנסי! ורק אחרי שהתנסת, תחליטי מה עדיף בשבילך ובאיזה מקום היית רוצה להישאר ובאיזה דרך היית רוצה ללכת. את צריכה להיבנות מעצמך, ולא מאמא שלך. ותאמרי לה מצדי את כל זה.

מה הבעיה ללבוש טייץ? מה לא צנוע בזה?
שתעשה מה שבא לה, אל תקבעו בשבילה. אתם לא פה בשביל לקבוע לאחרים מה ללבוש, אלא כדי לתמוך באנשים ולעזור להם. לתקוע אותה במצב הזה שהיא תקועה במקום שלא טוב לה ולא בא לה להיות בו, ועדיין אמא שלה מכריחה אותה (וגם אתם עכשיו), זה כל כך ההפך מלעזור. אתן יודעים איך תעזרו לה? בזה שתתמכו בה עד למקום שבו היא תרגיש טוב עם עצמה. לא טוב לה עם חצאיות? יאללה לפח. את מי זה כבר מעניין מה היא לובשת? שתלך ערומה מצדי. כל עוד היא מרגישה שלמה עם עצמה, זה מספיק לי לדעת שעזרתי. בבקשה, היא מסבירה לכם שהיא לא שלמה עם חצאיות ואתם עדיין ממשיכים לדחוף ולדחוף אותה ללבוש אותן. היא *לא* רוצה! אז זהו אחותי, את הולכת לעשות בדיוק מה שבא לך, ואת הולכת לעשות את הבחירות וההחלטות שלך. בסופו של דבר את בעצמך תקבעי את הדרך שלך ואת תהיי שלמה עם עצמך, ולא ילדים ממורמרים בסטיפס או ההורים שלך יקבעו עבורך את הדרך *שלך* ומה *לדעתם* את תרגישי שלמה איתו. את זה *רק* את יכולה לקבוע ולבחור, חוץ מזה שאת כבר גדולה מספיק.
וסליחה על החפירה פשוט אני מכירה את המצבים האלה מאוד מקרוב ויודעת שהשטויות שאומרים לך פה לא יעזרו לך בשום דבר.

^אני בדיוק בדרכי לרצוח; אף אחד לא יגיד לי מה לעשות
ושתקו זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי ()

אתה באמת עד כדי כך עלוב בשביל להשוות בין רצח לחצאית?

מוסר זה דבר סובייקטיבי.
מבחינתו מוסרי לרצוח, ומבחינתך ללבוש מכנסיים.
זה מוסרי לא?

מה?

supergiirl, כמה שהדעות שלך עקומות, וההפך מדעת תורה.

נתחיל מזה, שזה לא קשור בהכרח לאמא שלה, אלא למה ששואלת השאלה אמרוה לעשות מעצם זה שהיא יהודיה.

נגיש לעזרה: עזרה הכי טובה שאפשר לתת למישהי - זה לעייץ לו לעשות משהו שהוא ירוויח מזה. במקרה הזה, חוסר צניעות יגרום לה לאבד את חלקה לעולם הבא (מדין מחטיאת הרבים). מי שנותן לאנשים עצה לעשות עבירה - עובר על משום "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד), ומי שעובר על הלאו הזה - קמבל ארור, כמו שנאמר "אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ; וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" (דברים כז, יח).

מאוד צבוע מצידך שאת צועקת על מתנגדי החיסונים, ואומרת להם לשמור את הדעה שלהם לעצמם (ואפילו קוראת להם "רוצחים"), אבל פה את לא שורמת את הדעה המזיקה שלך לעצמך, וגרומת לאשנים משהו שהוא יורת גורע ממות - לאבד את העולם הבא. הרי " "קשה המחטיאו יותר מן ההורגו" (רש"י על דברים כג, ט). את יותר גרועה ממה שאת חושבת על מתנגדי החיסונים....

עקומה??? הדעה שלי עקומה???? באיזה עולם אתה חי תגיד לי??
העולם התקדם כבר ממזמן, צניעות זה מושג הרבה יותר גמיש, וזכותי ללכת לא ב"דרכי התורה" למרות שאני שומרת שבת והלכות אבל סבבה.

טוב בוא לא נדבר עליי, נדבר על הילדה הזאת שלא מעוניינת בללבוש חצאיות ומכריחים אותה. אתה באמת חושב שזה צניעות? זאת לא היא הצנועה פה, זאת אמא שלה. צניעות באה מהבנאדם ולא מאמא שלו. כנראה שאתה באמת לא חכם מספיק כמו שחשבת.

לא הבנתי מה קשור יהודיה לחצאיות. אני יהודיה גאה. אני לובשת חצאיות? לא!

ומה לעזעזאל אכפת לי מהעולם הבא??? שיילך להזדיין העולם הבא!! אתה חי בעולם הבא?? לא!!! אתה אמור לחיות עכשיו, בהווה, בעולם הפאקינג העכשווי!! האם בעולם העכשווי הילדה מרוויחה???? לא, נכון?

מה שאתה אומר אמור כביכול לעזור לה בעוד 80 שנה. אתה צריך לעזור לה *כרגע*. וכרגע, היא לא מרגישה טוב עם עצמה וזכותה ללבוש מה שהיא רק רוצה. אין בזה שום עבירה, ה' רוצה את הטוב בשבילך.

זה לא יעזור כמה תנ"ך תשנן, בנאדם שבאמת הולך על פי התורה הוא בנאדם שתומך באנשים אחרים, בזמן הזה. ולא אומר להם משהו שאולי יעזור להם עוד 80 שנה.
בנאדם שהולך לפי התורה יודע שבורא עולם הכי יאהב אותו אם הוא יעשה מה שטוב לו ולא יסבול ויעשה הלכות שלא באות באמת מהלב שלו בלב שלם.

ומה קשור המתנגדים החיסונים פה? זה כל כך עלוב שאתה משייך את הדעה הפלצנית שלך על החיסונים פה.


אחותי, בבקשה, תעשי מה שטוב *לך* בלבד, ואל תקשיבי לאנשים ההזויים והמגעילים פה.
קחי נשימה עמוקה, תעצמי עיניים. ותחשבי בדיוק מה את מרגישה כלפי עצמך ומה יעשה לך טוב ותלכי לפי הלב שלך ומה שאת *בלבד* מרגישה.

אגב רק רוצה לאמר, יש הבדל מאוד גדול בין מי שאמר שרצח זה אותו דבר כמו ללבוש מכנסיים.
רצח זה ליטרלי להרוג בנאדם. ולא זכור לי שמישהו מת בגלל חצאית, ככה שתירגעו, הלכתם רחוק.

תראי, אני מבטיחה לך שזה לא יגרום לך להרגיש יפה יותר או שווה יותר אם תשימי מכנס

מנסיון אישי , הייתי לובשת מכנס אבל זה באמת לא נתן לי כלום , לא הרגשתי טוב יותר ולא כלום

אני חושבת שאם את לא אוהבת חצאיות זה מהסיבה שנפגשת עד עכשיו עם חצאיות לא מחמיאות ומשעממות מדיי

אבל יש מלא חצאיות מדהימות שאת יכולה ללבוש ותרגישי באמת טוב איתן

וגם תרגישי מיוחדת איתן , לא כמו כולן ,שדוהרות לאן שהעדר דוהר

^לפחות שתנסה ותתנסה בכל מה שהיא רוצה, ככה היא תוכל לדעת בוודאות מה טוב לה, זה מה שאני כבר שעה מנסה להסביר. אני מבינה שיש לכם ניסיון אישי אבל גם לי יש ניסיון אישי. ואני יודעת שהמכנסיים אולי זה סתם דבר, אבל לפחות ניסיתי אותם ולא אהבתי ועכשיו אני בטוחה בחצאיות שלי יותר מתמיד. אולי אצלה יהיה ההפך מי יודע, אבל כנראה שזה לטובה ומבחירה. ואם זה אפילו יותר יחזק אותה אז בכלל❤
אבל תנו לה להתנסות, באמת אני אומרת. יש כל כך הרבה דברים שאסור ופעם הרגשתי חרא שאסור לי אותם ואחרי שניסיתי אותם הרגשתי שנפתחתי להכל בעולם הזה וזה נתן לי הרגשה מה זה טובה. ואז כבר ידעתי שכל הדברים "האסורים" כביכול, הם באמת סתם חרא ועדיף שאני אחזור לדרך שהייתי בה לפני. חזרתי אפילו בהרבה יותר ביטחון, כי ידעתי שכל הדברים "האסורים" הם סתם חארטות ושבורא עולם יודע מה טוב לי. אבל לפחות גיליתי את זה לבד ולא הכריחו אותי וקבעו לי מסגרות מסוימות.

^^את מסכימה לתת לילדה בת 16 ללבוש דברים שהיא לא רוצה בהם? באמת??

אני מבינה מה את אומרת
אבל אפשר למנוע טעות , את מבינה ?
ואם היא רק תדרדר?

אם כבר מישהו קיבל איזו תובנה אחרי שהוא נפל -עדיף שהוא יספר על הנפילה שלו ומה שהוא הבין
מאשר לתת לאדם ליפול

אה ודווקא העדר של הסביבה שלה, דוהר לחצאיות. אז מכנסיים זה דווקא מה שיגרום לה להרגיש שונה :)
לפעמים צריך קצת רענון, גם אם אתה לובש את החצאיות הכי יפות בעולם, זה מתחיל לשעמם אותך ובא לך משהו אחר וזה הכי הגיוני שבעולם. תפסיקו לאמר לה מה ללבוש במיוחד כשרובכם לא במצב שלה אפילו ואתם הולכים עם מכנס בכיף שלכם.
אז שתעשה מה שהיא רוצה וזהו, תתמכו בה. זה גיל ההתבגרות והיא מתבגרת, והיא צריכה להיבנות. להיות תקועה במסגרת מסוימת זה לא נקרא להיבנות.
אה ורובכם פה גם כבר איזה בני 20 ובנים, אז הדבר האחרון שאתם תעשו פה זה להכריח אותה ללבוש משהו שהיא לא רוצה בו, לפחות כרגע. שנתיים היא שומרת את זה בלב, זה יכול לצלק אותה נפשית זה לא צחוק. אחותי, ישר ברגע שבא לך לעשות משהו תעשי אותו וזהו. אל תשמרי בלב.
ואת כל זה אני אומרת מהכי ניסיון שבעולם

^^אז היא תדרדר. לפחות רק ככה היא תדע איך לקום בחזרה. הנה אני מספרת על הנפילה שלי ומה שהבנתי. הייתי *צריכה* את הנפילה הזאת, כדי להבין מה טוב לי. ובמיוחד במיוחד, כדי לדעת *איך* אני קמה בחזרה. בלי הנפילות שלי לא הייתי לומדת כלום. לאמר כמה מילים על נפילה זה כלום לעומת ליפול באמת.

supergiirl, את מבינה שאת חסרת אחריות ולא חושבת על ההשלכות? אם מישהו שהוא חולה סכרת (אל עלינו) - אז שיאכל שוקולד, כי זה מה שמתחשק לו כרגע? או שעדיף לקחת מאותו אחד שוקולד, כדי שלא יפגע בעצמו?

^^ אומרים שאדם חכם לומד מטעויות של אחרים, ומי שפחות - מטעויות של עצמו.

סופר גירל
את מבינה שזה לקחת ריזיקה, נכון?
את לא בהכרח יודעת אם ההתנסות תוביל אותה למקום טוב
, והדרך הזו יכולה לגרום לה לעשות עוד המון חטאים ולהיכשל

לכן אני לא כל כך בטוחה שאפשר לתת הצעה כזאת, בכזה ביטחון

אם לא תאכל סוכר, איך תדע שיש לך סכרת? איך תדע איך זה משפיע עליך? לא תדע.
בנאדם חכם הוא בנאדם שעבר דברים על בשרו יודע על מה הוא מדבר, בניגוד אליכם. חוץ מזה שלכל אחד יש טעויות שונות ואצל כל אחד זה בא אחרת, אתם לא יכולים לאמר למישהו תלמד מהטעות שלי כששניכם אנשים שונים לגמרי עם מקומות שונים לגמרי בחיים ונקודות השקפה אחרת לגמרי בחיים.
וברור שההתנסות לא תוביל למקום טוב מה נראלכם, אבל לפחות אני אדע להבא מה טוב לי. אז שתגרום. אתם באמת חושבים שאפשר להצליח בלי להיכשל? אתם באמת חושבים שזהו אתם יושבים רגל על רגל, נקיים מחטאים ונקיים מכשלונות, והכל יקרה מעצמו? מצטערת לשבור לכם את הפנטזיה, אבל כל כך לא.

טוב אני לא מתכוונת לחזור על זה שוב כי נמאס לי, פשוט תעשי מה שטוב לך ואל תתחשבני באף אחד סוף הסיפור גמרנוו

סופרגירל
תשמעי , לפעמים צריך להזהיר אדם לפני שהוא עומד לעשות דבר רע בעל השלכות

כי הסיכויי שהאדם יפול חזק ויגיע למקומות נמוכים -הוא סיכויי גבוהה

זה כמו שתגידי לחברה שלך שזה בסדר שהיא תהיה עם גוי-רק להתנסות
ובסוף היא תיפול ותתחתן איתו

את בעצם עזרת לה ליפול חזק ולעבור אלפי עברות


ועוד שבדור הזה הכל כל כך קשה

אם היא התחתנה איתו, כנראה יש סיבה.
באותה מידה היא הייתה יכולה להתנסות איתו ולהבין שגויים זה לא בשבילה, וזה היה עוזר לה להבין הרבה מאוד דברים על עצמה. אז גם מה שאת אומרת לא בהכרח נכון יקירתי

^את הולכת בדרך היהדות ?
אם כן , איך את יכולה לתת לגיטימציה לחתונה עם גוי?

אני נותנת לגיטימציה לבחירות של חברה שלי. אני סומכת עליה ויודעת שלא משנה מה היא תעשה היא יודעת מה היא עושה וכנראה שזה טוב לה. היא לא תתחתן סתם.

^בהנחה שאת כן דתייה וכן אכפת לך מלהקשיב לאלוקים ,

לא כל רצון מקבל הצדקה מבורא עולם,
ולכן יש דברים שאסור לעשות.
גם אם את חושבת שזה ממש נכון לעשות את זה

לכן אין לך סמכות להתיר לאדם לעשות עבירות

אני לא דתיה, וזאת לא עבירה. יש לי סמכות לאמר את דעתי, לך אין סמכות לקבוע לאנשים מה לעשות.

מסכימה עם supergiirl אלה החיים שלך תעשי מה שאת רוצה

^^
ברור שאין לי סמכות לומר לאנשים מה לעשות .


אבל לאלוקים כן יש סמכות לומר מה לעשות
אז נראה לי שלו צריך להקשיב
לא לי ולא לך

לכן אני לא חושבת שאחת מאיתנו יכולה לומר לאנשים שמותר להם לעבור עבירות ..
מקווה שתביני את הנקודה שלי

שואל השאלה:
תודה לכולם.. ובעיקר למי שתמך

תומך - {**}.

supergiirl, אם התרוה קבעה שלהחתן עם גוי (או כל דבר אחר שהתרוה אסרה) - שזאעת עיברה (דברים ז, ג-ד) - מי את שתגידי שזאת עבירה?

ולהפך, אחד שרוצה לחטוא - צריך להיוכח אותו שלא יחטא (ויקרא יט, יז).

שאולת השאלה, את אומרת "תדוה!" למי שתמך. אבל מי עם אלה שלא תמכו עבירה שאת רותה לעשות? להם לא מגיעה "תודה!"? אתה לא חושבת להם אפכת ממך יותר מאלה שתמכו בך, כי הם לא רוצים שתסבלי בעולם הבא?

ללבוש מכנסיים זו עבירה וכן גם נאמר אין אפוטרופוס לעריות.
אני לא יכול לכפות אותך - את רוצה תלבשי. אבל זכרי שלכל טעות יש מחיר ולא תוכלי לומר "אבל לא ידעתי"

התנך זה סך הכל ספר שצריך ללכת על פיו. אני לא חייבת ללכת על פיו. אני אחליט בעצמי מה אני מחשיבה לעברה ומה לא, לא התורה, לא אלוקים (לא מזלזלת בו כמובן), ובמיוחד במיוחד - לא אתה!

מה לא הבנתי מה אתה רוצה עם לחטוא אני לא חוטאת בכלום חיים שלי

אחי, תבין. זאת *לא* פאקינג עבירה. איפה אתה חי לעזעזאל??? כבר התקדמנו, אנחנו לא חיים בתוך התורה כפרה עלייך. אני רואה בנות שמחשיבות את עצמן דתיות והולכות עם מכנסיים לפעמים. מי קבע שאסור?? חוק מלפני מיליון שנה? תעשה לי טובה!!

ושוב כפרה עלייך, למי אכפת! מהעולם! הבא!! לאף אחד!!!!!!!! אכפת לי מהחיים של הילדה, לא המוות שלה!! למה שהיא תאמר תודה לאנשים שתומכים בזה שהיא תסבול כל החיים ורק אחרי המוות שלה *אולי* יהיה לה משהו טוב. ***אולי***. תגיד לי אתה היית בעולם הבא בכלל בשביל לאמר את זה? לא, נכון?
אז בבקשה, חלאס.

וללבוש מכנסיים זאת לא טעות, אל תקשיבי להם.
הדבר היחידי שטעות פה זה להכריח את עצמך לעשות דברים שאת לא רוצה ולהישאר במקום שלא טוב לך בו. נקודה.
זאת הטעות היחידה פה.

את ליטרלי חושבת שאת חכמה יותר מאלוקים?
איפה כתוב שיש למצוות הגבלת זמן?
את יודעת מה דין מי שכופר במצווה?
את שמעת על לא תסור מכל הדבר אשר יאמרו אליך ימין ושמאל?
ואולי תקראי את פרק כו בספר ויקרא:

ג אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. ד וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ. ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. ו וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. ז וּרְדַפְתֶּם, אֶת-אֹיְבֵיכֶם; וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ח וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ; וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם, לֶחָרֶב. ט וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם--וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם; וַהֲקִימֹתִי אֶת-בְּרִיתִי, אִתְּכֶם. י וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. יא וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי, בְּתוֹכְכֶם; וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. יב וְהִתְהַלַּכְתִּי, בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם, לֵאלֹהִים; וְאַתֶּם, תִּהְיוּ-לִי לְעָם. יג אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִהְיֹת לָהֶם, עֲבָדִים; וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם, וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת. {פ}
יד וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. טו וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי, לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי. טז אַף-אֲנִי אֶעֱשֶׂה-זֹּאת לָכֶם, וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת-הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת-הַקַּדַּחַת, מְכַלּוֹת עֵינַיִם, וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ; וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם, וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם. יז וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם; וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין-רֹדֵף אֶתְכֶם. יח וְאִם-עַד-אֵלֶּה--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי: וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. יט וְשָׁבַרְתִּי, אֶת-גְּאוֹן עֻזְּכֶם; וְנָתַתִּי אֶת-שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, וְאֶת-אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה. כ וְתַם לָרִיק, כֹּחֲכֶם; וְלֹא-תִתֵּן אַרְצְכֶם, אֶת-יְבוּלָהּ, וְעֵץ הָאָרֶץ, לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ. כא וְאִם-תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי--וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. כב וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם, וְהִכְרִיתָה אֶת-בְּהֶמְתְּכֶם, וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם; וְנָשַׁמּוּ, דַּרְכֵיכֶם. כג וְאִם-בְּאֵלֶּה--לֹא תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי. כד וְהָלַכְתִּי אַף-אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. כה וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם-בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם, אֶל-עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד-אוֹיֵב. כו בְּשִׁבְרִי לָכֶם, מַטֵּה-לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל; וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תִשְׂבָּעוּ. {ס}
כז וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי. כח וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם. כט וַאֲכַלְתֶּם, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם; וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם, תֹּאכֵלוּ. ל וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת-בָּמֹתֵיכֶם, וְהִכְרַתִּי אֶת-חַמָּנֵיכֶם, וְנָתַתִּי אֶת-פִּגְרֵיכֶם, עַל-פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם; וְגָעֲלָה נַפְשִׁי, אֶתְכֶם. לא וְנָתַתִּי אֶת-עָרֵיכֶם חָרְבָּה, וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת-מִקְדְּשֵׁיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם. לב וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי, אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. לג וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. לד אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם--וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת-חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב, וְרֹדֵף אָיִן; וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. לח וַאֲבַדְתֶּם, בַּגּוֹיִם; וְאָכְלָה אֶתְכֶם, אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם, אִתָּם יִמָּקּוּ. מ וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲוֹנָם וְאֶת-עֲוֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. מא אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת-עֲוֹנָם. מב וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר--וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. מג וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת-עֲוֹנָם; יַעַן וּבְיַעַן--בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת-חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. מד וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם--לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם. מה וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים--אֲנִי יְהוָה. מו אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, וְהַתּוֹרֹת, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה, בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּהַר סִינַי, בְּיַד-מֹשֶׁה. {פ}

לא הבנתי מילה ממה שכתבת.
ולא, אני לא חושבת שאני חכמה יותר מאלוקים. אני חושבת שאני בנאדם הגיוני, עם שכל וראש שקיים בעולם *הזה*, ואני משתמשת בו. בזכות השכל שלי שקיבלתי מבורא עולם - אני יכולה להבין מה נכון לי. ולא אתה ולא אף אחד אחר יקבע לי אם זה נכון או לא. אלוקים נתן לי צורת השקפה ומוח ואחלה של גוף ואני אשתמש בו *בדיוק* כמו שאני רוצה.

זה הקטע: כמו שאת (יותר נכון, היצר הרע) רוצה, ולא כמו שאלוקים בעצמו רוצה.

למה לעשות משהו אחר?

אלוקים ליטרלי אמר מה הוא רוצה התירוץ של אני חושבת בשכל שהוא הביא לי לא תופס כשהוא אמר לך בדיוק ההיפך

מאיפה לי בדיוק לדעת מה אלוקים רוצה ממני. הוא לא מדבר איתי. אני זאת שמדברת איתו, הוא אף פעם לא משמיע את הצד שלו, אז אני פשוט חושבת שהוא מבין אותי ומקשיב לי ועושה מה שאני חושבת לנכון. זה הכל. אין שום חטא בזה חמודים.

מתי בדיוק הוא אמר מה הוא רוצה? חיים שלי אני מביאה לך עובדות מהחיים שלי לא תירוצים.

supergiirl, את מדברת כאילו הוא לא נתן לנו התורה (בשביל שנדע מה הוא רוצה).

בשביל מה הוא נתן לנו את את התורה? בשביל נדע בידוק מה רצונו?

למה הוא עשה את זה את זה במעמד של כל העם, והשמיע שם קולו? בשביל שאף אחד לא יכול להגיד "לא ראיתי", "לא שמעתי"...

הוא הביא את התורה. זה די פשוט. ואמר מה לעשות

איפה הוא כתב בדיוק מה הוא רוצה שאני אעשה בחיים שלי?
הוא לא אמר, אולי אמר לרצות אותו וללכת לפי לוחות הברית והתורה. לא זכור לי שבלוחות הברית כתוב "אל תעשה דברים שעושים לך טוב" או אל תלבש מכנסיים פן זה חטא נוראי!!!

כתוב שחובה להקשיב לרבנים.
לא תסור מכל הדבר אשר יאמרו אליך ימין ושמאל

^סבבה, אבל בשביל לדעת מה היא רוצה היא צריכה להתנסות ולהבין בדיוק מה טוב בשבילה. היא לא יכולה להחליט סתם שלא בא לה מכנסיים או חצאיות או לא בא לה דרך כזו או אחרת אם לא בחנה הכל לעומק ובחרה מה הכי טוב בשבילה. אבל סליחה אני באמת לא מבינה מה הבעיה שהבנאדם יקנה לעצמו זוג מכנסיים וילבש אותם קצת להתרענן ויחליט בסופו של דבר מה טוב בשבילו. זה דפוק כל האיסורים האלה, תנו קצת לנשום. הדברים האלה צילקו אותי נפשית שתדעו. פשוט תנו לה לעשות מה שהיא חושבת לנכון וזהו. אלו חד משמעית החיים שלה ובסופו של דבר היא נבנת מהבחירות והטעויות שלה. אני לא מבינה למה צריך ליצור שיח בכלל על דבר כל כך בסיסי והגיוני.

מילא אם היא הייתה בת 13, אבל היא כבר בת 16. היא עוד שנתיים עצמאית. היא צריכה לבסס החלטות על סמך עצמה בלבד ולא על סמך אמא שלה ובמיוחד לא על סמך ילדים בסטיפס.

supergiirl, שכחת שהתורה - היא מעבר לעשרת הדברות?

זה רק המינים אומרם על עשרת הדברות "אין תורה, אלא זו"...

אבל מאמי גם בתורה אין חוק שאסור לעשות מה שטוב לך או אוסר עליך ללבוש מכנסיים. צניעות זה לא חובה. וגם אם זה חובה (זה לא), מי קבע שצניעות זה בהכרח ללבוש חצאית? אם אני לובשת מכנסיים מכף רגל עד ראש וחולצה ארוכה. זה גם צנוע.