איך הכתיבה שלי? מביך מאוד אז לא לשפוט

למה זה נגמר? למה זה ככה? למה כל יום עד אחת שתיים שלוש הבכי לא מפסיק ועוד אחת כזאת שבאה מנופפת באוויר ואתה רץ אחריה כאילו אני סתם עוד אוויר, אמרת שאני האוויר לנשימה שלך, שהלכת ממני, שזרקת אותי לקיבינט אלף עזעזאל למה לא מתת? הרי אני האוויר, לא? זוכר את מה שאמרת? שאני הכי טובה ויפה וחכמה ומצחיקה..?
לא זה לא נראה ככה אז בבקשה ממך נמאס לי מכל זה ואני לא מבינה אותך ואתה לא מבין אותי ולמה כל הריבים? והרגשים והשטויות וההתלצוציות?
עד שהתגברתי אני מריחה אותך, את הריח שלך, את הבושם הזה... עברתי בריחוב והרחתי ונזכרתי וחייכתי ואז.. נזכרתי שאתה לא שלי יותר אז בכיתי.
אני מפורקת. אתה עזרת לי, אתה היית שם בשבילי!!!
איפה אתה עכשיו? שהבטחת שנהיה באש במים? למה כמו תמיד זה סתם עוד פעמיים של ריבים נשיקות שטויות שמחה אבל בסך הכל.. זאת סתם עוד אכזבה שלי ממך שלך ממני.
אני אוהבת אותך אתה אוהב אותי, למה אנחנו לא ביחד? למה אתה לא כאן שצריך אותך? אני מתגעגעת!!!! אני כל כך אוהבת אותך וחבל שזה לא יסתדר. לא הכרנו, לא ידענו לא רקדנו..
אני באמת אוהבת אותך ונמאס לי מהמשחקי אגו ושטויות וריבים באמת, בוא נחזור להיות ילדים.
אני אוהבת אותך בוא נחזור, הפעם זה יהיה שונה.
כי הפעם אנחנו ביחד גם בקור.
אני כל כך אוהבת אותך שרק שאיבדתי אותך הבנתי עד כמה, כל יום בכי וקשה לי איתך באמת.
אני צריכה שיהיה לך עמוד שדרה שתהיה כאן בשבילי. אבל איפה אתה ואיפה נעליים? אני כאן בשבילך, תמיד. אני אוהבת אותך ומקווה שזה יסתדר ביום מן הימים, ועד אז בוא נהיה לפחות ידידים ולא עוד סתם שני אויבים.