אני כבר שנה עושה בייביסיטר והיום סיפרתי לאמא שלהם שהייתי פוגעת בעצמי

זה ממש בסדר ולהפך בפעם הבאה שתראי אותה או שתרשמי הודעה שלהפך זה היה בעבר ויש לך את הכלים לצאת מזה ושאת יכולה לעזור לבת שלהם אם יש לה בעיה כלשהי או לא יודעת

אני חושבת שלא היית צריכה לספר..
ולא לא נראלי שהיא תפטר אותך

קודם היא מכירה אותך כבר שנה אז אין סיכוי. ואם אמרת לה שזה היה בעבר אז היא בכלל לא תפטר אבל סביר להניח שהיא תרצה לשמוע עוד על זה

לא לא חושבת אני חושבת שעשית טוב שסיפרת לה ככה היא תבין איזה נכס יש לה בידיים שהצלחת לצאת מזה ולהתגבר על זה

לא נראלי שהיא תפטר אותך כי זה לא בסדר לפטר מישהו בגלל דבר כזה אבל בתכלס אם הרגשת בנוח אז יופי שסיפרת לה אבל על פי הדרך שכתבת שהיא הגיבה זה נראה כאילו היא פחות תמכה לא יודעת

שואל השאלה:
כן היא הייתה בהלם ממני כי אני כולי קשתות וחיוכים. בגלל זה. וזה כיאלו דבר נורא אפל..
מצטערת שסיפרתי לה.. תסתכל עלי אחרת עכשיו

היי,
נראה שאת לא משתפת בתקופה שעברה עלייך מבלי להרגיש בנח עם האדם שממול ושבמקרה הזה, עם ההקלה, כנראה באו גם חששות כך שאת מפחדת שתאבדי את הדבר הטוב שהוא הקשר עם האמא והילדה... נשמע שהאובדן האפשרי כל כך מאיים עלייך שאת מפקפקת אם עשית דבר נכון או לא...
אני לא יודע איך אותה אמא תגיב ואני מאחל לך שהתגובה תהיה לשביעות רצונך ושלא תתאכזבי אבל ממה שכתבת עולה שהיה בך צורך אמיתי לשתף ובעיקר היית אמיצה מספיק בשביל לעשות את זה. יכול להיות שהיתה בך אמונה ותחושה פנימית שהקירבה בינכן חזקה מספיק והרגשת בטוחה... אני רוצה לחזק אותך על ששיתפת
אני מתנדב בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ורוצה להזמין אותך אלינו לצ'אט בזמנים שאת מרגישה לחוצה כמו עכשיו ובכל זמן אחר, שם תוכלי לשוחח עם אחד מנציגנו, באופן אנונימי לחלוטין, נהיה שם עבורך, נקשיב לך וננסה להקל...