חזרתי הביתה אחרי מה שקרה והתחלתי לבכות.. למה זה?

היום סיפרתי לידיד ממש קרוב שלי שאני אוהבת אותו.. אני חשבתי על זה ואיך אני אומר לו את זה ונלחצתי.. כשאמרתי לו שנגיע לנקודה מסוימת אני אספר לו משהו חשוב ואז הוא הבין למה התכוונתי, ושאלתי על מה הוא חושב שזה והוא אמר אם זה על זה שיש לי קראש עליו ואמרתי כן, התרגשתי כל כך והתחבקנו להמון זמןן, זה ממש הרגיש כמו חלום כי בחיים לא הייתי בזוגיות או היה לי קראש על מישהו.. הוא אמר שגם לו יש עליי ומשם דיברנו שלשנינו לא נוח להיות בזוגיות מסיבות מסוימות (שאני מאוד מבינה ומכבדת) וגם מדברים שקרו בעבר.. ואני מכבדת את זה ואמרתי לו שאם יש משהו שאני גורמת לו להרגיש לא בנוח שיגיד לי..
ואנחנו המשכנו להתחבק קצת באוטובוס והרגשתי שאני עוד שניה מתעלפת והוא היה לחוץ ממש..
וכשעכשיו חזרתי הביתה התחלתי לבכות.. אני לא יכולה אני פשוט כל כך אוהבת אותו.. אני לפחות שמחה שזה לא יצא מביך ושאנחנו עדיין חברים אבל פשוט.. משום מה כשאנחנו נפרדים אני מרגישה ריקנות של ממש, כל פעם שאני איתו אני פשוט רוצה שנתחבק לנצח.. ומקודם כשנפרדנו בבילויים הקודמים והלכנו הביתה זה לא השפיע עליי עד כדי כך ועכשיו אני פשוט עם דמעות, אני לא מבינה למה... ממה זה נגרם לדעתכם?