אני די בטוחה כבר כמה שנים שיש לי דיכאון אני רוצה ללכת לאבחון אבל אני מפחדת לספר להורים איך לדבר איתם על זה?

דברי איתם באופן גלוי, אל תחפשי דרכים עקיפות...
תספרי להם מה את מרגישה ותגיעו להחלטה ביחד.

אבא שלי ידע על זה שיש לי בעיות אבל הוא לא ידע כמה המצב יותר מורכב עד שלקחתי אותו לשיחה (לפני שהייתי צריכה לצאת מהבית כי לא יכולתי להתמודד עם שיחה רצינית על הנושא) וביקשתי ללכת לפסיכיאטרית
כשחזרתי הביתה בערב ישבנו ודיברנו על הנושא ולמה אני חושבת שאני צריכה
ולמרות שאבא שלי לא כזה מבין בדברים האלו הוא הסכים שאני רואה את זה אחרת והוא עזר לי למצוא פסיכיאטרית מתאימה
תיקחי את ההורים שלך לשיחה ותגידי להם שיש לך בעיות שאת רוצה להיות מסוגלת לפתור ובשביל זה אבחון נכון הוא הכרחי
את יכולה ללכת קודם לפסיכולוגית לתקופה קצרה ואז להחליט (גם בהמלצתה) אם לעשות אבחון
את יכולה גם ללכת ישר לפסיכיאטרית אבל אני מציעה לך לחשוב על זה קודם ולנסות טיפול שהוא תקשורתי קודם
המון בריאות לכולנו, מאמינה שנעבור גם את זה

תקחי אותם לשיחה ותספרי להם איך את מרגישה ותבקשי שיקחו אותך לאבחון

שלום אנונימית, מה שלומך? נשמע שאת עוברת תקופה לא פשוטה. בת כמה את? את כותבת שאת חושבת שיש לך דיכאון כבר תקופה ארוכה, האם קרה משהו ספציפי שהוביל לזה? את גם כותבת שאת רוצה ללכת לאבחון אך מפחדת לספר להורים על המצב, קודם כל הרצון ללכת לאבחון ולטפל בזה מראה על המון מודעות ואומץ. שנית, להרגיש את התחושות האלה מבלי יכולת לשתף את האנשים הכי קרובים אלייך, מביא המון מחשבות לא נעימות ומועקה עצומה. האם יש מישהו אחר שאת יכולה לשתף אח/אחות/קרוב משפחה/חברה שיכול להיות איתך בזמן שתדברי עם ההורים? חשוב שלא תשמרי את זה בבטן. אני מתנדבת בעמותת עלם בתוכנית שמלווה בני נוער וצעירים ברשתות החברתיות. אפשר לדבר איתנו על הכל ואפילו להישאר אנונימים. הייתי רוצה להזמין אותך לדבר איתי על התחושות שאת חווה ומה הוביל אליהן, כדי שביחד נוכל לחשוב מה אפשר לעשות, אפשר לדבר איתנו בהודעות הפרטיות כאן, במייל שלנו [email protected] או באינסטגרם/טיקטוק שלנו nayedet.digital. מחכה לך, תמר.