7 תשובות
גם אני ככה, אמא שלך פשוט דאגה אין מי שצודקת כנראה לך היה קשה יהיא דאגה לך
היא דואגת לך וכן היא צודקת תקחי את עצמך בידיים
אנונימי
אני חושב שאת צודקת... למרות שהיא לא לגמרי טועה
אני די במצב כמו שלך והיו לי לא מעט ריבים כאלו עם אבא שלי , אמא שלך בסה"כ דואגת לך ואם כמה שזה נראה אחרת - הכל נובע מדאגה והיא רק רוצה שתהיי במצב טוב יותר ותשמרי על עצמך
שואל השאלה:
הקטע הןא שאני באמת מתחילה לחשוב שאני בדיכאון
אני מרגישה חרא ואין לי כמעט חברות, והחברות שכן יש לי צבועות מסריחות
הקטע הןא שאני באמת מתחילה לחשוב שאני בדיכאון
אני מרגישה חרא ואין לי כמעט חברות, והחברות שכן יש לי צבועות מסריחות
אנונימית
כל מה שנראה לי זה שאמא שלך דואגת לך, אני אישית הולכת לפסיכולוג ואני ממש ממליצה בייחוד שאת אומרת שאת חרדתית, פסיכולוג זה לא אומר שאת דפוקה ממש לא אם כבר זה נותן לך כלים להיות הרבה יותר טובה מאחרים. זה עוזר לי לראות הרבה דברים שלא הייתי מצליחה לראות לבד.
אז עצה שלי אל תלחצי מזה כל כך, את לא תפסידי מזה בטוח
אז עצה שלי אל תלחצי מזה כל כך, את לא תפסידי מזה בטוח
אין פה צודקות או לא צודקות. את רצית זמן לבד וזה בסדר אבל ענית בחוצפה לאמא שלך, אמא שלך רצתה בטובתך אבל כשענית לה בחוצפה היא גם לא דיברה אלייך יפה.
באותו הנושא: