פריקה כי אני בנאדם נורא

רוצה לדבר על זה?

חרא שנה כנראה...כמו לכולם
תתעודדי, אממ תאמת אין סיבה מוצדקת, חיים זה חרא המציאו את אלוהים

שואל השאלה:
^כדי לבכות לעוד מישהו על כלום? ...

מה קרה למה את מרגישה ככה??

שואל השאלה:
שאלה טובה... כי אני בכיינית..

אני פה עם את רוצה לפרוק ולהבביר אני מבטיח להקשיב.... ובנדאם לא בוכה סתם בוכים שרענועצוב וזה בסדר...

שואל השאלה:
אין לי כוח יותר להתמסכן :/

אין בזה שום מסכון זנ בסדר וזה קורה

אני רוצה חשמוע ולהקשיב לעזור ולעודד עם צריך אני לא יציקהואלחץ עליך אבל עם תרצי... אני כאן בחיוך

שואל השאלה:
תודה 3>

בכיף^/^

אומץ לרוב בא מעניין של כבוד, את מרגישה שאת מעריכה ומכבדת את עצמך כמו שאת רוצה? שיש לך לך משהו בראש שדווקא מוריד אותך?

שואל השאלה:
^^נחמד מצידך (;
אבל אני מעדיפה לא להתבכיין עוד יותר חח...

שואל השאלה:
^אני לא חושבת שאני מעריכה או מכבדת מישהו ...

מבינה אותך גם חי יש את התחושה הזאת אבל משום מה כשמישהו מתייחס אליי אני מתמלאת אנרגיה ורואה את העולם שוב בצורה שונה אבל טובה יש לי שעה שעה שאני עם הרגשה כזאת ושעה עם הרגשה אחרת אני חושבת אולי זה גיל ההתבגרות ועכשיו אני מבינה מה כלכך מעצבן ה
בזה תמצאי לך מישהו או מישהי אם זה בקטע אהבה ואם זה סתם חברים את יכולה פיזית לפגוש את יכולה פה ותאמיני לי שגם אני מרגישה שאני לא יכוהל להתלונן להיות מסכנה כזאת ויש אנשים שהמצב שלהם יותר גרוע וכו.
מה שאני כותבת לך עכשיו לא כתבתי בראש מה לכתוב אני פשוט זורמת עם הידיים.
לכל אחד יש את הבעיות שלו שרק הוא יוכל להתמודד איתם להיות סתם בדרכי לפעמיים עם שירים עצובים בחדר זה לו דווקא רע אבל כדי שזה לא יהיה רע את צריכה לדעת שאת יודעת שזה יעבור לך,אני למשח כאני יכולה לרקוד אני שמה שירים ולאט לאט אני שוב חוזרת לעצמי השמחה והחיובית,אני יודעת שיגיעו רגעים של עצב ענק ורגעים של שמחה וצחוקים.
אז לסיכום את יכולה לפרוק על "כלום" אבל זה לא כלום כי זה מה שקורה לך בחיים,מה שאת מרגישה זה לא סתם זה רגשות אמתיות שצריכות דרך סלולה ובשביל זה יש את סטיפס,חברים,כתיבה ביומן/דף וכו,תחביבים כל מה שעושה לך אפילו רק קצת טוב כמו סרטים
בקיצר את יכולה לשלוח לי הודעה כל הזמן,גם ב4 בלילה(קחי בחשבון שאולי אני ישנה אם תשלחי לי,אבל בבוקר אני מיד בסטיפס)