אני לא מבין למה כולם מתבכיינים על הבגרות בעברית

אני מסכים איתך

כל הכבוד שהיה לך קל, לרוב המדינה לא

הצורות ושם המספר היו טובים
השלאתו והסקירה טיפה היו חרא בגלל סוג הטקסטים אני לא מתבכיין אבל אני כן מבין את אלה שמתלוננים בכל זאת..

שואל השאלה:
ארוך ומעייף זה היה באמת בגרות לא כיפית.
אשמח אבל שתסבירו מה היה קשה ? אני חושב שההקלות ממש עזרו וסתם הרבה מתבכיינים, אז אשמח שתסבירו לי מה כזה קשה היה שם ?

אני הוגשתי על 98, תרגלתי מלא בגרויות קודמות ובכל זאת היה לי קשה
לדעתי הציון שלי יהיה בסביבות 80

ההבנה והבעה היה ברמה גבוהה מדי לדעתי

אנשים כמוני וכמו אחרים פשוט לא הצליחו לעבוד עם הסקירה היא הייתה מסובכת ההקלות לגבי הסקירה לא ממש היו משנות

אני לא מתלוננת פשוט ניגשת למועד ב

השאלה של הסקירה ערערה מלא אנשים כולל אותי
בחיים לא ראיתי כאלו הנחיות לא ברורות, ברמה שישבתי ארבעים דקות בלנסות לבנות טבלה

נעזוב את זה שההצעה לפיתרון של משרד החינוך בחלק של הסקירה לא מובנת לי
אם התייחסתי לעמדות של הכותבות אני בסדר? אין לדעת

באמת שהבגרות הייתה ממש הוגנת
לא הבנתי למה כולם אמרו שהיא הייתה קשה
היא הייתה לי אפילו יותר קלה מהמתכונות שעשיתי

הסקירה הייתה לא מובן ומסורבלת

בסך הכל המבחן היה די בסדר לדעתי (למרות שהחלק של התחביר היה טיפה יותר קשה מבדרך כלל אבל עם הצבירה זה לא כזה משנה) אבל הבעיה זה הסקירה שהניסוח שלה היה פשוט לא ברור וגם לדעתי הדעה באחד הטקסטים גם לא הייתה ברורה במיוחד

הצבירה הייתה הוגנת אבל זה פשוט היה בגרות מוגזמת!!! תמיד כשלומדים מקצוע המורה מלמדת הכול מקל ועד קשה ואז במבחנים מגוונים אבל פה הכול פשוט היה קשה והשאלות כאילו נועדו להכשיל אותנו(ואני לא אהבלה יש לי הבנת הנקרא מצויינת זה פשוט היה מתחכם כזה) והמאמר השלישי היה לא מובן בשיט אז היה קשה בסקירה

בדיוק הסקירה הייתה החלק הבעייתי הניסוח של המשימה היה לא ברור^

לגבי החלק של הלשון אני יכול להסכים איתך, סך הכול הוא באמת היה די הוגן וברובו הוא כלל חומר שלמדתי בכיתה, כך שידעתי לענות על כמעט כל השאלות. מה גם שיש צבירה בחלק הזה, אז בכלל אפשרי להשיג את הניקוד המירבי בחלק הזה עם לא הרבה מאמץ.
לגבי החלק של הבנת הנקרא, אני גם יכול להסכים שהשאלות היו די הוגנות. אמנם הן לא היו פשוטות, אך מי שקרא את שלושת הטקסטים בקפידה ובזהירות היה יכול לענות עליהן. חוויתי קצת קושי בחלק מהשאלות הפתוחות, בעיקר בשאלות שבהן הביאו משפט או מספר משפטים ושאלו מה עשויות להיות הדעות של הכותבות לגביהן. זה דרש קצת מאמץ לנסות להבין מהי העמדה של כל אחת מן הכותבות משום שמקריאה ראשונית זה לא היה כזה ברור... אבל הצלחתי לענות עליהן בסופו של דבר.
לגבי הסקירה אני חולק עליך, אני לא חושב שהיא הייתה כל כך בסדר גמור.
היא ברובה לא הייתה ברורה.
קודם כול, היה קשה מאוד למצוא דברים מאחדים בין שתי הכותבות. כמעט כל מי ששאלתי אותו אמר לי שהוא כתב את הסקירה ללא דברים מאחדים, וכך גם אני.
דבר שני, לא כל כך היה ברור אילו עמדות להביא. לא היה ברור אם להביא את העמדות של כל אחת מהכותבות או את העמדות שכל כותבת מציגה (למשל כותבת טקסט 2 הביאה דעה של האקדמיה ללשון העברית לכך שפנייה לזכר ולנקבה ברבים הוא טוב אך לא להיפך, או משהו כזה, שזו הייתה דעה שהיא התנגדה אליה. לא היה ברור אם היה צריך להציג את העמדה הזו או לא).
בכלל לא היה ברור מה צריך להיות מבנה הסקירה. אם צריך לרשום פסקת עמדה ופסקה אחרי זה נימוק לעמדה זו, או שקודם להציג את כל העמדות ברצף בפסקות שונות ואז את הנימוקים לעמדות אלה בפסקות שאחרי, או שלשלב כל עמדה ונימוק בפסקה אחת. אני כתבתי פסקת עמדה ופסקת נימוק לכל עמדה, כשהצגתי את העמדה של כותבת אחת בניגוד לעמדה כל הכותבת השנייה וכך גם את הנימוק, ואני עדיין מטיל ספק שעשיתי את זה טוב. אני לא מאמין שאקבל יותר מ- 10 נקודות בסקירה, ואם נניח ירדו לי עוד 5-10 נקודות בחלק של הבנת הנקרא (מכל מיני סיבות) אז אקבל באזור ה- 80-85, והוגשתי על 100.
בחלק של שם המספר ומערכת הצורות אצליח לקבל את כל 50 הנקודות לדעתי.