7 תשובות
מאמינה בך שתצליחי לצאת ממנו, את תרצי לדבר אני תמיד אוכל לנסות לעזור
הייתי מאושפזת 7 פעמים על אנרוקסיה ואובדנות 3 שנים רק בבתי חולים
שואל השאלה:
המשברים שלכם נשמעים כואבים מאוד. עם burika אני מאוד מזדהה כי זה משבר שאני חווה כרגע והוא מאוד קשה..
המשבר הכי גדול שלי זה שסבתא שלי נפטרה לפני שנה והייתי ממש עצובה אבל לא הראיתי את זה ואני עדיין עצובה ואני לא מראה את זה ועברתי חרם ביסודי שנה וחצי ואז עברתי בית ספר וגם שם עשו עליי סוג של חרם כי לא דיברו איתי והייתה לי רק חברה אחת שאנחנו חברות עד עכשיו
אני רק בת 18, בטוח אחווה עוד משברים בחיים, אבל מה שכן, היה לי משבר.
לפני הרבה זמן יחסית, פרידה מהבן זוג שהיינו ביחד שנתיים, סבא שלי נפטר באותה תקופה, נשרתי מהלימודים, בעיות קשות בבית, דכאון עמוק, התקפי חרדה קשים, לא הייתי אוכלת, לא הייתי זזה מהמיטה, הרגשתי שאני פשוט עומדת למות, שאבדתי הכל בחיים.
תודה לעצמי, שעזרתי לעצמי, ונלחמתי בעצמי, זה עבר.
אבא שלי נפטר כשהייתי בת 16.. (מסרטן)
והוא היה החבר הכי טוב שלי והיחידי שלי , הייתי מבלה איתו כל יום - את כל היום.
וזה פשוט נעלם
וואו לאנשים יש פה סיפורים ממש קשים ._.
המשבר הכי גדול שלי היה ליטרלי הקורונה וגם זה לא היה כל כך קשה בשבילי אבל לא היה שום דבר אחר.