מה הקטע של כל מי שמאמין בדת כלשהי יוצא על אלה שלא מאמינים?

לא יודע אני לא יוצא על אף אחד שיעשו מה שבא להם

כי אנשים לא יוגעים לכבד דעות ואמונות של אחרים

בדיוק. היא כביכול זלזלה כשהיא שאלה את זה . היא גם הייתה יכולה לשאול את זה בצורה יותר מכבדת .
לא נראה לי שהמטרה שלה היא באמת לשאול למה אנשים לא מאמינים , אלא המטרה שלה הייתה לזלזל באנשים שלא מאמינים .

אני לא יצאתי על אף אחד.

שואל השאלה:
כיאלו אני לא מבין מה זה עניינה ועוד יש אנשים שתומכים בה, ולמה לזלזל בהם כל כך מה הם עשו לה

כי הם נגד מה שפוגע בכבוד שמים.

למה יוצאים על מי שאומר שהעולם שטוח? למה יוצאים על מי שאומר ש1 ועוד1 זה 76?

^ מכיר את המשפט, ותהיי בטוחה שגם הרמב"ם הכיר אותו. בניגוד אלייך, הוא ידע לגיב הכוונה ספוק הזה, שכן "רעך" - זה רק מי שהולך בדרך ה', כמו שכמבואר באבות דרבי נתן טז, ה:

"הלא הוא אומר (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"? מה טעם? - "כי אני בראתיו"? - ואם עושה מעשה עמך - אתה אוהבו, ואם לאו - אי אתה אוהבו" (אבות דרבי נתן, פרק טז, ה).

פשוט בושה להציג כאילו הרמב"ם אומר אחרת מהתורה, ולא אומר לנו את כוונת התורה.

ואין שום בעיה לזלזל באפיקורסים, להפך - זה מצוה לנגותם אותם:

"כָל זֶה הָאִסוּר שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע הוּא דַּוְקָא עַל אִישׁ, שֶׁעַל פִּי דִּין תּוֹרָה הוּא עֲדַיִן בִּכְלַל "עֲמִיתֶךָ" דְּהַיְנוּ עַם שֶׁאִתְּךָ בַּתּוֹרָה וּבְמִצְּוֹת, אֲבָל אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, שֶׁמַּכִּירָם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶפִּיקוֹרְסוּת, (ח) מִצְּוָה לְגַנּוֹתָם וּלְבַזּוֹתָם, בֵּין בִּפְנֵיהֶם וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵיהֶם, בְּכָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה עֲלֵיהֶם, (ט) אוֹ שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֲלֵיהֶם, דִּכְתִיב: "לֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", וְ"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ", וְהֵם אֵינָם בִּכְלָל זֶה, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה עַמְּךָ, וְנֶאֱמַר {תהלים קל"ט כ"א}: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' (י) אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" וְכוּ', וְאֶפִּיקוֹרֵס (יא) נִקְרָא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבֵין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר, כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, חוּץ מִפָּסוּק אֶחָד אוֹ קַל וָחֹמֶר אֶחָד אוֹ גְּזֵרָה שָׁוָה אֶחָת אוֹ דִּקְדּוּק אֶחָד, גַּם הוּא בַּכְּלָל הַזֶּה." (הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ה).

באר מיים חיים
(ח) מצוה. ועיין לעיל בכלל ד' בס"ז ויתבאר לך הכל, ובזה הדין א"צ להפרטים המבוארים לקמן בכלל י'.

(ט) או ששומע. דאין עליהם איסור קבלת לשון הרע וכמו שביארנו לעיל בכלל ז' ס"ה עי"ש.

(י) אשנא. וז"ל אדר"נ פרק ט"ז ושנאת הבריות כיצד מלמד שלא יכוין אדם לומר אהוב את החכמים וכו' ושנא את עמי הארץ אלא אהוב את כולם ושנוא את האפיקורסין ומסיתים ומדיחין וכו' וכן אמר דוד הלא משנאיך ה' אשנא כו'.

(יא) נקרא כו'. כ"ז מבואר בגמרא בפרק חלק וביו"ד סי' קנ"ח וברמב"ם בהלכותיו.

^ קראת מה כתב הרמב"ם^^?

הוא כתב לקבל אותם? הוא כתב לשנוא אותם ולאבד אותם...

הפוך ממך.

^^ עכשיו רואים שגם את יש לך ידע תורני, ב"ה (הבאת את מה שככתב הרמב"ם בעצמו, בהלכות ממרים, פרק ג, הלכה ג).

אז למה עד עכשיו נתת לחשוד אותך בבורות ובעיוות התורה? ("ואהבת לרעך כמוך", להצגי את המקורי של הרמב"ם כיאלו חולק על התורה...)

^מעריך אותך מאוד.

משהו על עצמי: גם אני גדלתי בבית חילוני מסורתי. זה לא אומר שהיה לי פקפקו לגבי קיומו של אלוקים, ומי שלא היה מאמין בו - תמיד הייתי מסתכל מוזר על אנשים כאלה...

גם את!:)

^ אהבה ליהודי אמרוה להיות תלוי באם הוא מאמין בי"ג עיקרי האמנוה או לא, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמת פירוושו לפרק "חלק" במסכת סנהדרין:

"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
(הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" במסכת סנהדרין)

עצוב שבשבילך קיומו של אלוקים זה לא עובדה, בעוד שדברים אחרים שציינות - כן. אלקוים - הוא הגורם לכל העובדות להיות קיימות.

לגבי תינוק שנשבה יש באמת כמה שמאמינים שזה נחשב
למרות שזה בול ההיפך מהגדרת הגמרא