משהו שאני רוצה לכתוב לכל אחת או אחד שרוצה לסיים את החיים, אם אתם חשבתם על זה בבקשה תקראו, זה יש מישהו שרוצה שתקראו את זה

היי, אני מקווה שלא הרבה נכנסו לפה.
אני הייתי בדיוק באותו המצב לפני פחות מחצי שנה, לא עבר אצלי שבוע בלי לחתוך, לא עבר יום בלי התחושה הזו, לא עברו יומיים בלי התקף חרדה, לא עבר יום בלי טריגר מסוג כלשהו ולא עבר יום בלי הרעבה עצמית ולא עבר יום בלי שהסרגל בהק דרך האור של המנורה. היה לי אפילו נסיון התאבדות שכמעט הצליח עד שאמא שלי נכנסה לחדר שלי, למזלי היא לא שמה לב לזה כי הייתה שולחת אותי לבית חולים פסיכיאטרי. אבל באותו היום הבנתי משהו, יש משמעות לחיים שלי, יש סיבה שאמא שלי נכנסה לחדר שלי באותו הזמן ולא שניה אחרי. אני לא אעגל פינות ואגיד שמאז החיים שלי הם חדי קרן ועננים מצמר גפן מתוק, הם עדיין קשים ועדיין מייגעים וכן, עדיין כל צלקת מחזירה אותי אל פלאשבקים נוראיים מהתקופה הזו, אבל הבנתי שלא רק לי יש ערך לחיים שלי, יש גם למשפחה שלי, לחברה היחידה שלי שאני אשכרה מכירה פנים אל פנים, לחברות האינטרנטיות שלי, להרבה אנשים החיים שלי חשובים. ועם כמה שקשה, ועם כמה שכדאי לוותר, זו לא הדרך, הדרך היא להלחם בזה, ולא לוותר, חיים זה משהו שלא כל אחד מקבל, תנצלו את זה. אז כן, אני מכירה את הרצון לחתוך, את הרצון להתאבד ואת התחושה של הבדידות וחוסר האונים, המטרה שלי היא שאולי תתנו לחיים שלכם נסיון נוסף. נסו למצוא תחביבים חדשים, אולי לנסות למצוא שירים יותר מקפיצים לפליליסט, לכתוב אולי יומן, ולהקיף את עצמכם באנשים חמים ואוהבים. ומתי שאתם רוצים לעשות את זה, תנסו לצאת לנשום אוויר או לשמוע מוזיקה שאתם אוהבים, תנסו להתקשר למישהו שעושה לכם טוב או אפילו תגיבו פה ואני אנסה לפנות אליכם כמה שיותר מוקדם.
אני יודעת שזה לא מעורר בכם שום רגש כשמישהי מסטיפס כותב את זה אבל אני יודעת שככה ההורים שלכם מרגישים, האחים שלכם, הסבים והסבתות, הדודים והדודות, החברים והחברות או סתם אנשים בסטיפס.
אם אני, שיודעת שמחר אני אחטוף צעקות מההורים שלי על זה שאני ערה בשעה שתיים בלילה כותבת את זה בתקווה שאין הרבה שיצטרכו את זה, כנראה שלמישהו אכפת מכם.
בבקשה תצמידו את (לא יודעת איך לקרוא לזה) זה חשוב שזה יגיע לכמה שיותר אנשים.
אל תנסו להבין את זה: קולי, אם את קוראת את זה, בבקשה, בשבלי, אל תעשי את זה, את חשובה לי ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך. אני תמיד פה לכל דבר, וכל עוד אני חיה ונושמת, את אף פעם לא תיהי לבד.