7 תשובות
לא ממש אוהב
אנונימי
חשוב
אנונימית
כמה עמוק?
שואל השאלה:
^^ למה?
^^ למה?
אנונימית
אני אוהבת רק שיחות עמוקות כל השאר לא ממש מעניין אותי
הלוואי היה לי מישהו לדבר איתו פנים מול פנים שיחות עמוקות
שיש קשר אמיתי זה חשוב, שיחות עמוקות זה חלק בלתי נפרד מקשר. השיחות הטובות ביותר מתקיימות כשמקשיבים באמת, שיחה אמיתית תמיד מכילה הזמנה, זו הזמנה לאדם שמולך לחשוף את עצמו בפניך, ולומר לך מי הוא ומה הוא באמת רוצה.
שיחות ארוכות, כאלה שנמשכות אל תוך הלילה ואתה מתמלא השראה. שיחות שבהן יוצרים קשר ומרגישים מובנים באמת. בתור יצורים חברתיים אנחנו כמהים לחיבור קסום לאחרים, אך האם באמת נהיה מסופקים יותר אם נדבר על חוויותינו האישיות במקום על החדשות? אני חושבת שכן. הרי קשר הוא מגוון ומורכב מהרבה תכנים, וחלק מהדברים הוא להיפתח בפני האדם שמולי. יש אנשים שיכולים להשתמש במידע שלנו לרעה, אבל אם לא ניתן אפשרות לא נדע, לא כולם רעים וצריך לדעת לעשות את ההפרדה.
לא תמיד לי אישית היו אנשים שהרגשתי לעצמי לעשות את זה איתם, אבל היום מצאתי אנשים שאני יודעת שלא יפגעו בי או שיכעסו עלי ישתמשו במידע כנגדי.
שיחות עמוקות מעמיקות את הקשרים, אני מרגישה שיש לי עם מי לדבר ויש מי שיבין אותי, שיש מישהו שמתעניין בי ואכפת לו, וכולם צריכים שיהיה לפחות למישהו אחד אכפת .
חברות אמיתית מבוססת על הכרות ועומק. ושאני מרגישה צורך לעזרה אז לפתח שיחה עמוקה, או אם רבתי עם חבר שלי ומשהו מפריע לי אני צריכה לדבר על זה ברצינות ולא להבליג. כי אם אני אבליג הכעס יצתבר.
וגם אם אין בנינו קשר עמוק יתפתחו בנינו משקעים,
כאלה שיהרסו גם את הקשר ה"לא מחייב" שבנינו.
להמון אנשים קשה להיפתח וגם לי, אני לא נפתחת לגמרי אפעם מול אף אחד אפילו מול אנשים שאני סומכת עליהם , אני לא סומכת על אף אחד לגמרי. אני בן אדם שקשה לו בכל זאת להיפתח ולהירתם ללספר את הסודות הכי קמוסים שלי, אלא שאיש לא יודע עליי. אבל בכל זאת אם האנשים שאני מרגישה שהלב שלהם איתי, ולא סתם יש בנינו שיחת עומק אני נפתחת עד כמה שמתאפשר לי מול אותו האדם. ולא רבים האנשים שאני נפתחת מולם, אבל אלו שכן אני נחשפת ומורידה מנגנות והם מקבלים אותי. מאפשרים לי לפרוק ולהיפתח, וגם אנשים שהם פחות קרובים ואני לא סומכת עליהם יותר מידי מתוך מקום של פחות חיבור, שיש נושא שיחה או שמשתפים אותי אני משתפת פעולה ומביעה עניין ומספרת את הצד שלי. כי זה חשוב , להעמיק קשרים ולהיות שם בשביל אנשים.
שיחות ארוכות, כאלה שנמשכות אל תוך הלילה ואתה מתמלא השראה. שיחות שבהן יוצרים קשר ומרגישים מובנים באמת. בתור יצורים חברתיים אנחנו כמהים לחיבור קסום לאחרים, אך האם באמת נהיה מסופקים יותר אם נדבר על חוויותינו האישיות במקום על החדשות? אני חושבת שכן. הרי קשר הוא מגוון ומורכב מהרבה תכנים, וחלק מהדברים הוא להיפתח בפני האדם שמולי. יש אנשים שיכולים להשתמש במידע שלנו לרעה, אבל אם לא ניתן אפשרות לא נדע, לא כולם רעים וצריך לדעת לעשות את ההפרדה.
לא תמיד לי אישית היו אנשים שהרגשתי לעצמי לעשות את זה איתם, אבל היום מצאתי אנשים שאני יודעת שלא יפגעו בי או שיכעסו עלי ישתמשו במידע כנגדי.
שיחות עמוקות מעמיקות את הקשרים, אני מרגישה שיש לי עם מי לדבר ויש מי שיבין אותי, שיש מישהו שמתעניין בי ואכפת לו, וכולם צריכים שיהיה לפחות למישהו אחד אכפת .
חברות אמיתית מבוססת על הכרות ועומק. ושאני מרגישה צורך לעזרה אז לפתח שיחה עמוקה, או אם רבתי עם חבר שלי ומשהו מפריע לי אני צריכה לדבר על זה ברצינות ולא להבליג. כי אם אני אבליג הכעס יצתבר.
וגם אם אין בנינו קשר עמוק יתפתחו בנינו משקעים,
כאלה שיהרסו גם את הקשר ה"לא מחייב" שבנינו.
להמון אנשים קשה להיפתח וגם לי, אני לא נפתחת לגמרי אפעם מול אף אחד אפילו מול אנשים שאני סומכת עליהם , אני לא סומכת על אף אחד לגמרי. אני בן אדם שקשה לו בכל זאת להיפתח ולהירתם ללספר את הסודות הכי קמוסים שלי, אלא שאיש לא יודע עליי. אבל בכל זאת אם האנשים שאני מרגישה שהלב שלהם איתי, ולא סתם יש בנינו שיחת עומק אני נפתחת עד כמה שמתאפשר לי מול אותו האדם. ולא רבים האנשים שאני נפתחת מולם, אבל אלו שכן אני נחשפת ומורידה מנגנות והם מקבלים אותי. מאפשרים לי לפרוק ולהיפתח, וגם אנשים שהם פחות קרובים ואני לא סומכת עליהם יותר מידי מתוך מקום של פחות חיבור, שיש נושא שיחה או שמשתפים אותי אני משתפת פעולה ומביעה עניין ומספרת את הצד שלי. כי זה חשוב , להעמיק קשרים ולהיות שם בשביל אנשים.
באותו הנושא: