11 תשובות
אני שמעתי שאם אוכלים את זה ביחד זה עושה תולעים ככה לי אמרו אבל ברור שאני שומר..
אנונימי
שואל השאלה:
מבחינה בריאותית אבל מה עם מבחינה של כשרות?
מבחינה בריאותית אבל מה עם מבחינה של כשרות?
אנונימית
"לא תבשל גדי בחלב אימו"
לומדים גם איסור הנאה גם איסור בישול וגם "איסור אכילה"
אז לומדים מזה שצריך לשמור כמה שעות בין בשר לחלב,
ורבנן גזרו שזה 6 שעות
לומדים גם איסור הנאה גם איסור בישול וגם "איסור אכילה"
אז לומדים מזה שצריך לשמור כמה שעות בין בשר לחלב,
ורבנן גזרו שזה 6 שעות
אנונימי
צריך לשמור כמה שעות למרות שאת לא אוכלת את זה בייחד!
היות ולוקח לבשר כ-5/6 שעות להיתעכל
היות ולוקח לבשר כ-5/6 שעות להיתעכל
שואל השאלה:
כן תודה על הפירוש היפה,חידשת לי האמת.
אבל איך זה עונה לי על זה שצריך לחכות שש שעות אם אתה אומר שרבנו הוסיפו וגזרו אז השם למעשה לא גזר
כן תודה על הפירוש היפה,חידשת לי האמת.
אבל איך זה עונה לי על זה שצריך לחכות שש שעות אם אתה אומר שרבנו הוסיפו וגזרו אז השם למעשה לא גזר
אנונימית
ה6 שעות זה מרבנן תאורתית מהתורה צריך לחכות כמה שעות שלוקח לגוף שלך לעכל את זה
אנונימי
שואל השאלה:
אז בעצם אתה אומר שחייב להקשיב לתורה שבפעל פה בנוסף לתורה שבכתב ושהשם חושב שעלינו לקבל גם את התורה שבעל פה על מנת להאמין בזוהי של הכתב?
אז בעצם אתה אומר שחייב להקשיב לתורה שבפעל פה בנוסף לתורה שבכתב ושהשם חושב שעלינו לקבל גם את התורה שבעל פה על מנת להאמין בזוהי של הכתב?
אנונימית
כי לבשר לוקח 6 שעות להתעכל ואם אוכלים ליפני ה6 שעות זה יכול להיתערב בבטן
לא קשור ככ אבל אסור לאכול בשר בעשרה ימים האלה רק מזכיר למי ששומר ולא ידע
התורה שבעל פה היא חלק מהתורה. אני במעמד הר סיני נמסרה לנו התורה שבכתב וגם התורה שבעל פה ואנו מחייבים לקיים את שתיהן, וכן יש חיוב בתנ"ך להקשיב לרבנים.
אנונימי הביא משהו יפה מאתר הידברות אבל לדעתי ההמשך, גם יפה, מצרף קישור, מציע לקרוא עד הסוף...
אנונימי הביא משהו יפה מאתר הידברות אבל לדעתי ההמשך, גם יפה, מצרף קישור, מציע לקרוא עד הסוף...
לא כל ההלכות שיש לנו הן מופיעות בתורה שבכצב, חלק נכבד נמצא בתורה שבעל פה.
אבל חוץ מהתורה שבעל פה (שהיא דברי אלוקים חיים ממש) - הקב"ה נתן רשות ללכמים לגזור גזירות וסייגים כדי להרחיק אותנו מן העבירה, וחובה מן התורה לשמוע לדברי חכמים. מי שעובר על גדר של חכמים - עליו אומר הפסוק בקהלת "וּפֹרֵץ גָּדֵר - יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח).
לעניין שש שעות: זה אפילו לא מזוכר בגמרא, אלא שיש להמתין מסעודה לסעודה (בין בשר וחלב). הרגילות הייתה שמסעודה לסעודה - זה שש שעות, ולכן פסק הרמב"ם, ובעקבותיו השולחן ערוך שצריך להמתין שש שעות ביו בשר וחלב. אבל יש גם פירושים אחרים (כגון דעת התוספות), כגון שפאילו ברכת הזמן מספיק בשביל לאכול חלבי, כי אחרי ברכת המזון - זה כבר סעודה אחרת. מה שכן, חשוב לדעת שספרדים שקיבלו עליהם את ההוראות של מרן "הבית יוסף" - אסור להם לסמוך על הדעות המקלות האלה, אלא חבוה עליהם לשמור שש שעות, שכן ככה מחייב שולחן ערוך. אבל אשכזנים שאין להם כלל כזה בספקיה (קבלת הוראות מרן) יכולים לסמוך על דעו האחרות, שכן הרמ"א כתב שם שבמדינתם נהגן להמתין שעה. אבל גם הרמ"א מודה שנכון להמתין שש שעות, וככה נוהגים המדקדקים במצוות. אביא לך את זה בלשונם:
"אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"
אבל חוץ מהתורה שבעל פה (שהיא דברי אלוקים חיים ממש) - הקב"ה נתן רשות ללכמים לגזור גזירות וסייגים כדי להרחיק אותנו מן העבירה, וחובה מן התורה לשמוע לדברי חכמים. מי שעובר על גדר של חכמים - עליו אומר הפסוק בקהלת "וּפֹרֵץ גָּדֵר - יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ" (קהלת י, ח).
לעניין שש שעות: זה אפילו לא מזוכר בגמרא, אלא שיש להמתין מסעודה לסעודה (בין בשר וחלב). הרגילות הייתה שמסעודה לסעודה - זה שש שעות, ולכן פסק הרמב"ם, ובעקבותיו השולחן ערוך שצריך להמתין שש שעות ביו בשר וחלב. אבל יש גם פירושים אחרים (כגון דעת התוספות), כגון שפאילו ברכת הזמן מספיק בשביל לאכול חלבי, כי אחרי ברכת המזון - זה כבר סעודה אחרת. מה שכן, חשוב לדעת שספרדים שקיבלו עליהם את ההוראות של מרן "הבית יוסף" - אסור להם לסמוך על הדעות המקלות האלה, אלא חבוה עליהם לשמור שש שעות, שכן ככה מחייב שולחן ערוך. אבל אשכזנים שאין להם כלל כזה בספקיה (קבלת הוראות מרן) יכולים לסמוך על דעו האחרות, שכן הרמ"א כתב שם שבמדינתם נהגן להמתין שעה. אבל גם הרמ"א מודה שנכון להמתין שש שעות, וככה נוהגים המדקדקים במצוות. אביא לך את זה בלשונם:
"אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"