37 תשובות
לא
כן אבל כי הסגנון שלי זה נירוונה, מטאליקה..
בקלות שכן
שואל השאלה:
למה כל כך בקלות?
למה כל כך בקלות?
אנונימית
שירי רוק ישנים יותר טובים משירי הרוק החדשים, ומהשירים הישראלים.
אבל, פעם היה בקושי היפ הופ ופופ, אז נקודה רעה לפעם, ופעם היו יותר מדי שירים רגועים ומעצבנים.
אבל, פעם היה בקושי היפ הופ ופופ, אז נקודה רעה לפעם, ופעם היו יותר מדי שירים רגועים ומעצבנים.
חד משמעית הם עדיין מופעים אבל הם נחשבים של פעם כי הם הוםיעו שאני עוד לא נולדתי
שואל השאלה:
כן באמת שירי רוק ישנים טובים יותר. יש בהם משהו פחות מזויף לדעתי בתחושה
כן באמת שירי רוק ישנים טובים יותר. יש בהם משהו פחות מזויף לדעתי בתחושה
אנונימית
כן
כי המוזיקה של היום נחותה ובקושי ראויה כדי להיחשב כמוזיקה בכלל
הכל מתבסס על כסף ופרסום
פשוט נורא
(לא כולם אבל הרוב)
כי המוזיקה של היום נחותה ובקושי ראויה כדי להיחשב כמוזיקה בכלל
הכל מתבסס על כסף ופרסום
פשוט נורא
(לא כולם אבל הרוב)
אנונימית
כן ולא. מוזיקה מודרנית היא מוזיקה בעלת הרבה ז'אנרים שרק הומצאו בתקופה המודרנית. אם אנחנו מסתכלים אחורה על רוק וראפ לדוגמה שניהם היו שונים לגמרי בעבר בגלל שהם היו ז'אנר אחר, המוזיקה של היום היא לא המוזיקה שהייתה פעם ולכן אי אפשר להשוות בין שניהן אבל זה כן מעולה לחזור מדי פעם למקורות של המוזיקה שלך ולשמוע את הקלסיקות שלה.
הרוק של היום הוא לא כמו של פעם :(
שואל השאלה:
לדעתי זה בגלל שפעם הלהקות היו אנשים שהכירו בבית ספר והחליטו להיפגש ולהקים להקה ובגלל זה היו איזה מיליון להקות
גם הרבה שירים אם הם היו יוצאים היום הם היו נחשבים לא תקינים פוליטית (אם בכלל הם היו יוצאים).
לדעתי זה בגלל שפעם הלהקות היו אנשים שהכירו בבית ספר והחליטו להיפגש ולהקים להקה ובגלל זה היו איזה מיליון להקות
גם הרבה שירים אם הם היו יוצאים היום הם היו נחשבים לא תקינים פוליטית (אם בכלל הם היו יוצאים).
אנונימית
אני יותר מתחבר ל"מוזיקה של פעם"
אבל אני חושב שגם היום יש מוזיקה טובה, פשוט אני יותר אוהב ויותר שומע את רוב המוזיקה של פעם.
אבל אני חושב שגם היום יש מוזיקה טובה, פשוט אני יותר אוהב ויותר שומע את רוב המוזיקה של פעם.
בגדול, כן.
אני חושבת שפעם לרוב האמנים היה באמת חשוב ליצור מוזיקה אמיתית עם משמעות, ולא רק ליצור מוזיקה בלי תוכן שתצבור פרסום. יש המון מוזיקה טובה גם היום אני לא אומרת שלא, צריך פשוט לחפש, אבל אני חושבת שפעם למוזיקה הייתה יותר ייחודיות. זה מאוד תלוי במוזיקה גם, אי אפשר להכליל את המוזיקה של פעם למשהו אחד וגם לא את המוזיקה של היום. אז אני חושבת שזה תלוי, אבל בגדול אני מעדיפה את המוזיקה של פעם.
אני חושבת שפעם לרוב האמנים היה באמת חשוב ליצור מוזיקה אמיתית עם משמעות, ולא רק ליצור מוזיקה בלי תוכן שתצבור פרסום. יש המון מוזיקה טובה גם היום אני לא אומרת שלא, צריך פשוט לחפש, אבל אני חושבת שפעם למוזיקה הייתה יותר ייחודיות. זה מאוד תלוי במוזיקה גם, אי אפשר להכליל את המוזיקה של פעם למשהו אחד וגם לא את המוזיקה של היום. אז אני חושבת שזה תלוי, אבל בגדול אני מעדיפה את המוזיקה של פעם.
בגדול, כן.
אני חושבת שפעם לרוב האמנים היה באמת חשוב ליצור מוזיקה אמיתית עם משמעות, ולא רק ליצור מוזיקה בלי תוכן שתצבור פרסום. יש המון מוזיקה טובה גם היום אני לא אומרת שלא, צריך פשוט לחפש, אבל אני חושבת שפעם למוזיקה הייתה יותר ייחודיות. זה מאוד תלוי במוזיקה גם, אי אפשר להכליל את המוזיקה של פעם למשהו אחד וגם לא את המוזיקה של היום. אז אני חושבת שזה תלוי, אבל בגדול אני מעדיפה את המוזיקה של פעם.
אני חושבת שפעם לרוב האמנים היה באמת חשוב ליצור מוזיקה אמיתית עם משמעות, ולא רק ליצור מוזיקה בלי תוכן שתצבור פרסום. יש המון מוזיקה טובה גם היום אני לא אומרת שלא, צריך פשוט לחפש, אבל אני חושבת שפעם למוזיקה הייתה יותר ייחודיות. זה מאוד תלוי במוזיקה גם, אי אפשר להכליל את המוזיקה של פעם למשהו אחד וגם לא את המוזיקה של היום. אז אני חושבת שזה תלוי, אבל בגדול אני מעדיפה את המוזיקה של פעם.
כן אין לי איך להסביר זה עניין של טעם ואני מתחברת יותר לשירים ישנים
שואל השאלה:
אני מעדיפה את המוזיקה של פעם, אבל גם היום יש מוזיקה טובה אם מחפשים היטב.
דרך אגב אני לא בטוחה שדואה ליפה כותבת את השירים בעצמה, אני גם לא יודעת אם זה נכון להשוות אותה לבוב דילן בכלל.
כנל על אריאנה גרנדה.
אני מעדיפה את המוזיקה של פעם, אבל גם היום יש מוזיקה טובה אם מחפשים היטב.
דרך אגב אני לא בטוחה שדואה ליפה כותבת את השירים בעצמה, אני גם לא יודעת אם זה נכון להשוות אותה לבוב דילן בכלל.
כנל על אריאנה גרנדה.
אנונימית
מבחינת המיינסטרים/ות, אני יותר אוהבת את המוסיקה של פעם.
ובקלות יהיה לי יותר קל להתחבר למוסיקה של פעם מאשר של היום, אני חושבת שכיום הרבה אמנים/ות מנסים/ות להתאים את השירים שלהם/ן למה ש"הולך" וטרנדי עכשיו, וזה בהחלט מבאס אותי.
אבל גם יש הרבה להקות וזמרים/ות שאני דווקא כן אוהבת, הרבה זמרים/ות שהתחילו לפני שנות ה2000 ועדיין ממשיכים/ות להוציא אלבומים ושירים כיום.
הרבה להקות חדשות שאני אוהבת.
אז בכללי כן, אני יותר אוהבת ושומעת את המוסיקה של פעם, אבל גם אוהבת חלק גדול מהמוסיקה של היום - שלא במיינסטרים/ות. (למרות שאני כן אוכל להנות מזה)
בנוסף מאוד מבאס אותי שרוב המוסיקה הפופולרית כיום זה בערך על אותו סגנון שירים, ואני חושבת שפעם היה הרבה יותר גיוון.
ובקלות יהיה לי יותר קל להתחבר למוסיקה של פעם מאשר של היום, אני חושבת שכיום הרבה אמנים/ות מנסים/ות להתאים את השירים שלהם/ן למה ש"הולך" וטרנדי עכשיו, וזה בהחלט מבאס אותי.
אבל גם יש הרבה להקות וזמרים/ות שאני דווקא כן אוהבת, הרבה זמרים/ות שהתחילו לפני שנות ה2000 ועדיין ממשיכים/ות להוציא אלבומים ושירים כיום.
הרבה להקות חדשות שאני אוהבת.
אז בכללי כן, אני יותר אוהבת ושומעת את המוסיקה של פעם, אבל גם אוהבת חלק גדול מהמוסיקה של היום - שלא במיינסטרים/ות. (למרות שאני כן אוכל להנות מזה)
בנוסף מאוד מבאס אותי שרוב המוסיקה הפופולרית כיום זה בערך על אותו סגנון שירים, ואני חושבת שפעם היה הרבה יותר גיוון.
זה תלוי בז'אנר
כן ולא כי אני שומעת גם שירים ישנים (השיר הכי ישן זה מ1978 נראלי וכל השאר 2005+) השירים הישנים ככ איכותיים וגם השירים שאני שומעת עכשיו מושלמים אז לאדעת
לא אבל חלק כן זה תלוי בשיר אני אוהבת את כל הסוגים אבל לא את המוזיקה בעיברית זה פשוט לא כיף לי לישמוע
אני אדבר על השירים העבריים מפני שדווקא אני אוהב מוזיקת פופ עכשווית באנגלית.
אני חושב שהשירים העבריים של פעם טובים יותר מפני שהם באמת את החזון הציוני, את אהבת ארץ־ישראל ואיחדו אותנו כעם.
היום זה השתנה מפני שגם האנשים וגם העם עצמו השתנה -- כך גם בכל העולם.
אני חושב שהשירים העבריים של פעם טובים יותר מפני שהם באמת את החזון הציוני, את אהבת ארץ־ישראל ואיחדו אותנו כעם.
היום זה השתנה מפני שגם האנשים וגם העם עצמו השתנה -- כך גם בכל העולם.
זה תלוי איזה ז'אנר
אנונימית
אנשים איכותיים יותר לא אייל גולן כול זמן והסגנון שלו אנשים מדרדרים לאט לאט
כן אבל נראלי שזה רק בגלל שזה המוזיקה שאני אוהבת לשמוע..
פעם לאנשים היה טעם טוב כי הם שמעו רק רוק כמעט והיום לכולם יש טעם חרא של נועה קירל אבל כמובן שהרוק והמטאל התפתחו הרבה יותר מפעם פשוט השירים האלה פחות מוכרים כבר
ברוק אני יכול להגיד שכן
אבל במטאל חד משמעית לא המטאל של היום הרבה יותר טוב מהמטאל של פעם
אבל במטאל חד משמעית לא המטאל של היום הרבה יותר טוב מהמטאל של פעם
כן ולא, אולי טיפה יותר ריגשי ופחות משעמם, ואופייני לזה. אני מאוד אוהבת את דויד בואי ולהקות ישנות, המוזיקה המועדפת עלי.
אבל גם חושבת שהראפ וגם סגנונות כמו מוניקה סקס, מרסדס בנד נתן גושן
אבל גם חושבת שהראפ וגם סגנונות כמו מוניקה סקס, מרסדס בנד נתן גושן
כן בהרבה, פעם למילים היו משמעות ושפה גבוה היום ילדים בני 16 כותבים שירים על סקס אגרסיבי
כן כי אני יותר מתחברת למוזיקה הזו אין מה לפרט... אני אעדיף לשמוע גאנז אנד רוזס מאשר הארי סטיילס או משינה מאשר טונה. הכל עיניין של טעם.
פעם, היום לרוב השירים אין משמעות, רק מדברים על דברים מיניים, פרידות, וסתם חרטא בלי שום משמעות, אפילו שירים "אהבה" על נשים היום זה על היופי שלהם ועל כמה הם חפצים, פעם היה תוכן לשירי אהבה הרבה יותר עמוק, לשירים של פעם היה תוכן ומילים עמוקות.
כן
לא יודעת כאילו נירוונה ממש טובים אבל יש להקות שעכשיו ממש טובו
כמו ארקטיק מאנקיז
כמו ארקטיק מאנקיז
ועל מה השירים?
זה מורכב אבל בעיקרון פעם היו יוצרים מוזיקה יותר טובה. מה שהיום מושמע זה סוג של ג'ינגל, זה נתקע בראש, קליט, חסר עומק, מהיר, חסר משמעות. כלומר אף אחד לא ישכב במיטה וישמע שיר של נועה קירל ויעמיק בצלילים ובמילים, יתחבר עד עמקי נשמתו. המוזיקה של פעם הייתה מלאת תוכן, היא אומנות והיא הביאה איתה מחאות, שינויי תפיסה, דעות שונות. פעם מוזיקה הייתה מדברת על שלום ועל אחווה, על עתיד טוב יותר ועל תקווה. היום המוזיקה היא קצת שטחית ומדברת על סקס, ובמקום למרוד במודל היא מסכימה איתו ותומכת בו, היא לא מתמרדת יותר, היא לא חזקה אלא נכנעת לשירבוטי מחשב לא מוצלחים ומודלים כמו יופי והתנהגות. אם פעם מוזיקה יכלה להיחשב כמחאה היום היא מסכימה עם מוסכמות חברתיות, והיא הופכת אותן למקובלות כמו מודלי יופי, דפוסי התנהגות. שלא לדבר על כך שפעם הצלילים היו שונים, פעם למוזיקה נדרשה מחשבה וכדי להיות זמר היה צריך להיות מוזיקאי. פעם מוזיקה נועדה כדי לשמש אומנות והיום כבר ממש לא. דרך אגב, אני לא אומרת שלדבר על סקס במוזיקה זה רע, יחסים מיניים זה חלק מהחיים שלנו אבל מה שהיא משדרת נורא זול ושטחי, פעם גם אם השיר היה מדבר על סקס או אפילו על זונה היה בזה מסר עמוק שהיה אפשר למחות נגדו או להסכים איתו דרך הסבר, דרך המוזיקה, דרך השיר, הטקסט, הספרות והמוזיקה ביחד בהרמוניה שמעבירה את כל מה שאתה רוצה להגיד. פעם מוזיקה נועדה כדי להעביר משהו, היום זה סתם כדי לעשות כסף ולתמוך במודל הנוראי
כן
כן אבל זה מאד תלוי
לדעתי כן
גם כי אני לא מתחברת לפופ של היום אבל גם השירים היו יותר אמיתיים פחות מה יהפוך ללהיט ומה לא. פשוט פתוח עם הרגשות של החהקה/זמר. ובואו נודה באמת בהמון שירים של היום אין באמת משמעות עמוקה אבל אם נחזור 40 שנה אחורה יש משמעות כזאת ל99 אחוז מהשירים.
בלי קשר הלהקות היו יותר מוכשרות וזה מוכח כי במקרה כל הזמרים והלהקות הכי טובים לפי כל מקום אפשרי יצאו משנות השישים -שנות התשעים.
גם כל כשרון וכשרון היה אמיתי כי לא היו עריכות כל כך מתקדמות אז כן הם היו יותר מוכשרים *רובם*. וגם לא היה אכפת להם 50 אחוז מפרסום ונכון שצריך אולי לחפש ולמצוא מוזיקה טובה היום גם טפו טפו יש להקות מפעם שפועלות גם היום. אבל המיינסטרים היום זה 70 אחוז קצב פופי 30 אחוז כתיבה וגם אז זה לא באמת עם משמעות לרוב בניגוד לגאונות של הכותבים של פעם.
גם כי אני לא מתחברת לפופ של היום אבל גם השירים היו יותר אמיתיים פחות מה יהפוך ללהיט ומה לא. פשוט פתוח עם הרגשות של החהקה/זמר. ובואו נודה באמת בהמון שירים של היום אין באמת משמעות עמוקה אבל אם נחזור 40 שנה אחורה יש משמעות כזאת ל99 אחוז מהשירים.
בלי קשר הלהקות היו יותר מוכשרות וזה מוכח כי במקרה כל הזמרים והלהקות הכי טובים לפי כל מקום אפשרי יצאו משנות השישים -שנות התשעים.
גם כל כשרון וכשרון היה אמיתי כי לא היו עריכות כל כך מתקדמות אז כן הם היו יותר מוכשרים *רובם*. וגם לא היה אכפת להם 50 אחוז מפרסום ונכון שצריך אולי לחפש ולמצוא מוזיקה טובה היום גם טפו טפו יש להקות מפעם שפועלות גם היום. אבל המיינסטרים היום זה 70 אחוז קצב פופי 30 אחוז כתיבה וגם אז זה לא באמת עם משמעות לרוב בניגוד לגאונות של הכותבים של פעם.
באותו הנושא: