היי, כתבתי שיר קצר אשמח שתתנו עליו את חוות דעתכם..

חבל חשיה דק נמתח בין פאתי החדר.
וצינה מתגנבת לפתע ממפתן הדלת.
רביב של דמעות ניגר מהתקרה באי סדר.
העלטה אופפת את החלל במין מערבולת.
תפילות מתרסקות על ערימת החששות
אשליות מתנפצות על קיר עוונות פגיע.
סודות מרחפים בין נטיפי רגשות
הסחות דעת מגיחות מכל עבר, במפגיע.
עליהן ,שם בפינה, תלוי האושר,
אך הוא כה רחוק שלא ניתן אליו להגיע.
מי חפץ לחיות בחדר מסוג זה? ענו נא ביושר.
החדר הזה הוא שלי, אז למה לי זה מגיע?