אי אפשר יותר לחיות עם זה

אני חייה לצערי הרב עם חיים קשים. עוד כבר בגיל קטן אובחנתי עם אוטיזם (בתפקוד גבוה) וגם עם הפרעת אספרגר. זה הרס לי את כל החיים בכך שהייתי נידוחה מהחברה, ולמעשה נראתי זרה בפני אחרים. רכשתי מיומנות חברתיות בגיל יחסית מאוחר, ומעולם לא הבנתי את רוב הנורמות החברתיות. אפילו החברים היחידיים שיש לי בהווה כנראה לא חברים אמיתיים כי הם מסננים אותי בצורה קבועה ואפילו מנסים בכוונה שלא אפגוש את משפחותיהם. אני סובלת מadhd ונאלצתי לקחת תרופות שגרמו לי להפסיק לאכול כי הם עצרו לי התאבון. אין לי פשוט סיבה להרגיש שמחה. והיותר גרוע, אפילו עובדות סוציאליות עוד לא הצליחו לעזור לי. אני כבר מיואשת לחלוטין, כי המשפחה שלי מאוד לא מסתדרים עם זה ואפילו שונאים את זה.

בבקשה אם למישהו יש דרך לעזור לי תכתבו, כי אני אובדת עצות.