אני לא מסוגלת! יש מישהי שנדבקת אליי בבית ספר ואז אמא שלה החליטה שהיא והילדה באות אליי ואני ממש לא מסוגלת כי היא קובעת

דברים בלי בכלל לשאול.

עשיתי לה לק גל ב1 בלילה ואז היא ביקשה שאני אעשה לה בכל פעם ובזמן שעשיתי לה אז הדלקתי טלוויזיה כי זה יותר נחמד ואז היא אמרה לי לכבות כי זה מפריע לה.
עכשיו אין לי בעיה לעשות אבל היא מפונקת . עשיתי לה 3 שכבות והיא אומרת לי לעשות לה עוד שכבות וזה היה נראה טוב ב2 שכבות והיא ממשיכה לבקש עוד שכבה ושאני אשייף לה את הציפורניים ושאני אעשה לה את זה הכי מושלם שיש.

גם אני והייתי הכי אדישה כי הייתי עצבנית והיא ממשיכה לדבר ולדבר על עצמה ועל מה מצחיק אותה ואני אומרת כן על כל דבר.


וגם אכלנו דגנים עם חלב. שאלתי אותה אם בא לה והיא אמרה כן. היא שאלה אם יש חלב סויה ואמרתי שלא אבל שהיא יכולה לבדוק אז היא מצאה את החלב שיבולת שועל ומתוך נימוס אמרתי לה כן תיקחי ואז היא גם סיימה אותו.

והכנתי בבוקר פנקייקים ואז היא חושבת שהיא הבייביסיטר שלי והיא כל רגע שואלת ככה:
הכנת לבד? באמת? כל הכבוד שאת יודעת להכין!
כמה קמח שמת? כוס 2 כוסות?
כמה ביצים? ואו כל הכבוד זה טעים
מסכימים לך להכין לבד?
ואוו!

ואמא שלי ראתה שאני עצבנית עליה אז היא אמרה לה שהחדר של אביר פנוי אז אפשר שהיא תישן שם ואני אשן אצלי ואז היא אמרה ככה:
לא זה בסדר! אני אשן עם ליעד!
היינו במשצים אז אני יכולה לישון על הרצפה!
אני אשן עם ליעד!
אני יכולה לישון ביחד עם ליעד.

מיילא שתבוא לשעה שעתיים אבל עם שינה בלי רצון של השני?
כשבאים אל מישהו אז מי שהבית שלו צריך להציע לישון ולא מי שמתארח
ובכלל אמא שלה זו שקבעה עובדה שהיא ישנה אצלי,
היא הייתה כזה אולי תשארי לישון?

היא גם על הזמן דיברה על עצמה אבל יותר מדי,
אין לי בעיה שבן אדם ידבר על עצמו אבל יש גבול לכמה אפשר לשמוע על במה דוד שלה עובד, איפה אבא שלה גר, איך קראו לגנן שלה בגן, מה היה לה בגן, מה היא אוהבת לאכול, למה פרסומת מסוימת מצחיקה אותה..

זאת השאלה-
איך אפשר שבן אדם ישחרר ממך בלי לצאת מגעילה?