8 תשובות
זה נכון שזה תקופה קשה
אבל תזכרי שאת לא אשמה שנדבקת
זה קרה? אז לפחות תוציאי מזה את הטוב..
עוד שנייה חוזרים לבית ספר ולעומס מתי עוד תהיה לך הזדמנות של כמה ימים פנוים רק לעצמך
נצלי את הזמן לדברים שאת אוהבת נצלי את הזמן למרתונים של סדרות, ספורט בחדר אם באלך ללמידה וכו'

גם אם חברות יכעסו כי "בגללך" הן בבידוד זה יעבור להם גם אם זה יקח יום יומיים שבוע שבועיים
חצי מדינה בבידוד שיכנסו לפרופיציות
אל תתעסקי בזה בנתיים תתעסקי בלהוציא מהתקופה הזאת את המיטב ובלהבריא
תרגישי טוב❤
פה אם את צריכה משהו!!
גם אני לא נשמתי טוב אבל זה לא היה נורא זה וירוס שפעת רגיל לגמרי אם לא תחשבי על זה בתור הקורונה שעשו מזה עניין לא תפחדי כל כך
אנונימי
אני יודעת שזה מרגיש ממש מפחיד אבל תביני שאין לך ממה לפחד
זאת לא מחלה של ילדים או נערים. הרוב בגילנו מחלימים
תגידי להורים שלך שיקנו ויטמין d וישתו פעם ביום כמה שצריך
זה יעשה למשפחה שלך ולך טוב
לגבי הרגשות- אני תמיד פה אם את צריכה לדבר
את לא לבד
בידוד = לבד
זאת ההרגשה
אבל זה לא נכון זה רק עניין של זמן
והחלמה מהירהה
שואל השאלה:
אבל הוא כל כך מפחיד אותי
כי בדיוק חברה שלי אמרה לי שבת דודה שלה היתה חולה והיה לה תסמינים והיא לא הצליחה לנשום
עכשיו היא בסדר אבל אני מפחדת לעבור את כל זה לבד
אנונימית
אני הייתי חולה והייתי בבידוד בחדר חודשיים (בתחילת הקורונה) וכלום לא השתנה אז אני מבטיח לך שאם תיהיי בבידוד איזה שבוע ומשהו גם אז לא ישתנה כלום ועוד תזכורת
זה וירוס רגיל
אנונימי
מה עשית מזה סיפור
נדבקת, צריך בידוד, יעבור
מי יכעס תגידי שאת בבידוד
די להאשים את ה' בכל דבר
היי לך, קראתי מה שכתבת והיה חשוב לי להגיב לך..
מהמילים שלך עולה כמה שאת מבועתת מהמצב ואולי קצת מתנצלת על איך שאת מרגישה.. את מתארת שהסביבה שלך לוקחת את עניין המחלה בקלילות למול התחושה שלך שאת חוששת מאוד מהמחלה.. יכולה לתאר לעצמי כמה חסרת אונים את מרגישה מול המצב החדש הזה..
ממה ששיתפת בולט העניין של החוסר ודאות שלך מתי זה הולך להיגמר ואם תחלימי בקרוב ומתי, משערת לעצמי כמה את מותשת ממחשבות אינסופיות שאת לא רואה את האור בקצה המנהרה...
אני שומעת בדברייך את הגעגוע הזה למגע אנושי לקרבה של חברותייך ואנשים בסביבתך כאילו שאת מרגישה כבר לא שייכת וכלואה בתוך הבית שלך... מתארת לעצמי כמה את מרגישה מתוסכל מכך...
נדמה שאת מרגישה מאוד לבד עם המחלה וגם חוששת מה יקרה אחרי שתחלימי.. האם ניסית לשתף את אחד מההורים או חברה קרובה במה שאת מרגישה, מניחה שזה יוכל להקל עלייך מעט את מה שאת מרגישה..
יקירה, אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. מזמינה אותך אם תרגישי צורך בכך, לצ'אט אנונימי עם אחד מהמתנדבים שלנו. שם תוכלי לפרוק את מה שעל הלב שלך ואנחנו נהיה לך לאוזן קשבת וכתף תומכת למה שתבחרי להביא..
מחכים לך
שלך,
מתנדבת בסה"ר