תעזרו לי לצאת מזה אני לא יכולה לישון בגלל זה

תנסי לנשום עמוק המון פעמים
לחשוב מחשבות טובות
על זכרונות טובים
לי זה עוזר כשזה קורה לי

תחשבי על משהו נגיד יציאה, תחשבי אם את רוצה ללכת או לא ואם החלטת שכן תסלקי את כל המחשבות כי בכל את תלכי בין כה וכה גם אם תחשבי על זה מלא לא ישנה שום דבר, את יכולה להגיע לשם בלי לחשוב פשוט להשכיח את זה מהראש שלך ולארגן דברים כמה שעות לפני שיהיה לך זמן ולהתעסק בדברים אחרים

תנסי להתנהג באופן מטומטם זה עוזר כי אם אין שכל אין דאגות

להירדם עם שירים ממש עוזר לי, לדבר את המחשבות שלי, לדבר עם אלוקים.
להבין שאלו החיים, יהיו אנשים שיאהבו אותך ויהיו כאלה שלא. להבין שהכל בסדר גם אם לא וזה לא סוף העולם.
פשוט תנסי לחיות, אני יודעת שזה מסובך ברמות אבל פשוט תחיי ותפסיקי להקשיב למחשבות שלך. תגידי לקול המעצבן הזה לשתוק ופשוט תעשי דברים.

תירגעי ותנשמי קודם כל, את מהממת
לי עוזר לשמוע מוזיקה ופשוט לא לחשוב על כלום את מהממת מהממת את לא צריכה כלום תזכרי❤

כשאת לא מצליחה לישון- מדיטציה, נשימות איטיות, לשתות מים, לשטוף פנים, להתקלח

הינה כמה דברים שהייתי עונה לעצמי על השאלות האלה;


"חפרתי להם?"-
רוב הסיכויים שלא אבל גם אם כן, זה בסדר לחפור, אם לא מעניין אותם מה שיש לי להגיד אני לא צריכה שיהיו חברים שלי.
אבל אני גם לא צריכה להיפגע מזה או לקחת את זה קשה.
(לפעמים חברות אומרות לי "ואי חפרת חחח" ואני אומרת להן חחח בחזרה ולא נעלבת בכלל).
זאת לא סיטואציה שאת אמורה לפחד ממנה, תדברי בלי מחסומים.

"הם לא אוהבים להיות בחברתי?"-
אם הם לא היו אוהבים להיות בחברתי הם לא היו כאן, לא היו מדברים איתי, נפגשים איתי וכו, והם בטח היו מדברים אליי בצורה מעליבה ומזלזלת ולא נותנים לי לדבר.

"איף לא הייתי צריכה לרשום את זה"-
כתבתי את מה שאני חושבת בלי לחשוב מראש אם כדאי או לא, זה טוב כי ככה אני יוצאת מאיזור הנוחות שלי ורואה שזה לא כזה נורא.

"אולי אני באמת רזה מאוד"-
מזה משנה אם אני ממש רזה? אני ממש מהממת.
חוץ מזה, אם אני רזה זה יתרון כי אם איי פעם ארצה להראות חטובה אני יכולה להעלות קצת במסת השריר ויראו את זה מהר מאוד.

"אני צריכה להתחיל לאכול יותר"-
אם *אני* רוצה להשתנות ולהשמין אז אני יכולה לאכול יותר ובהתאם לאיך שאני רןצה להראות ולהרגיש.
אני יכולה לאכול יותר חלבון בשביל לעלות במסת שריר או שאני יכולה לאכול סתם דברים שאני אוהבת

ניראה שאת חושבת יותר מידי. overthinking.

האופציה הכי טובה שלך זה לא לחשוב. לא לתת למוח שלך זמן ומקום לחשוב. המוח מטבעי נוטה לחשוב שלילי ברגע שהוא חושב יותר מידי.
את צריכה ללמוד להעסיק את עצמך במשהו פיזי כשאת מתחילה לחשוב על דברים כאלה.

דבר אחד שתמיד עוזר זה ניקיון, יש על זה מחקר פסיכולוגי. כשאת מנקה זה פעולה שגורמת למוח להפסיק להתרכז בעצמו (במחשבות) ולהתרכז במה שקורה סביבך.
זה גם נורא מרגיע ומספק. ככה שאת יוצאת מזה בהרגשה רגועה יותר וגם קצת שמחה יותר. זה גם טוב נגד חרדות.

מצטרפת לשאלה, גם לי יש אוברטינקינג (מלווה בחוסר ביטחון עצמי). מזדהה איתך ואני בטוחה שאת בן אדם מדהים. הכי חשוב לבוא לדברים חדשים בראש פתוח, זה עזר לי כמה פעמים. גיליתי שאם חושבים על משהו בצורה שונה - באמת מרגישים וחווים את הסיטואציה בצורה שונה

למה שנייכם^ את ושואלת השאלה אומרות "יש לי אוברטינקינג"? זאת לא מחלה או משהו, זאת תופעה רגילה שיש אצל כל בן אדם...

תעצרי, תנשמי שנייה ואולי תשמעי שירים מקפיצים יש לי מלא פלייליסטים למצבים כאלה אני יכולה לשלוח לך, ואז תעשי דברים שמסיחיפ את הדעת אבל הכי הייתי ממליצה לך לדבר עם חברה טובה על זה

^אנונימית, צודקת טעות שלי נכון התכוונתי שהרבה פעמים אני עושה אוברטינקינג

את מתארת מחשבות כנראה מסוג ocd (מחשבות טורדניות כפייתיות) על רקע תחושות חרדה. זה מצב די שכיח, בעיקר אצל בנות ובגיל ההתבגרות, אבל לא רק.
לא ברור בת כמה את ולכן על רקע של מעגל החרדה שנוצר אצלך, אני מציע לשתף מישהו מההורים, אחות או אדם אחר רגיש שאת סומכת עליו.
אפשר לטפל בחרדה ומחשבות טורדניות. לרוב מדובר טיפול קוגניטיבי (התנהגותי) כשפכמים רבות משלבים טיפול תרופתי נגד חרדה לאחר אבחנה של אבחנה של איש מקצוע. חבל להמשיך לחוות את זה ולסבול.

אם זה באמת ממש מפריע לך תשתפי עם ההורים ותבקשי פסיכולוג

אני מזדהה איתך ככ
הימיים האחרונים הרגו אותי ואני לא מפסיקה לחשוב.
אני מרגישה בדיוק כמןך.
אני תמיד פה לדבר.
אני באמת מבינה אותך ואני פה. אני יודעת שאת צריכה מישהו שידבר איתך.
זה לפחות מה שאני צריכה.
אני פה.

שואל השאלה:
תודה לכולם 3>