אני רוצה זוגיות ולהתחתן אבל לא מצליחה להבין ולהתמודד עם חוסר השוויון.

שואל השאלה:
תקראו את השאלה. לא אמרתי שכל הגברים ככה. ואתם גם לא עונים על השאלה.

זה לא יקרה אם את לא תתני לזה לקרות
מה שאולי קרה לנשים שאת מתארת זה שהן בהתחלה מאוד רצו לפנק ולרצות את הבעל (שזה נורמאלי ונשים נוטות לעשות את זה) ואז הן כבר עושות הכל לבד (כי גם בואו, הרבה פעמים הן עושות את זה יותר טוב מלכתחילה) ואז נהיה הרגל כזה שהכל על האישה ואז כשיגיע הזמן שהיא לא מתמודדת עם זה לבד היא צריכה 'לבקש עזרה'
אם את מההתחלה תבהירי את עמדתך אז זה יהיה מאוד ברור. אתם תדברו על מה את עושה ומה הוא עושה, כמובן שזה לא חוזה ודברים יכולים להשתנות, והמטרה הסופית של שניכם צריכה להיות שלשני יהיה יותר קל ויותר נעים ויותר נוח. ואז את תחליטי גם על איזה דברים את מתפשרת (כי ככה זה בזוגיות ולכל אחד יש חסרונות...) ואיזה דברים בוערים בך ואת לא מוכנה לדוגמא אני לא מרימה גרביים שלך מהרצפה!

אני רוצה גם להוסיף שלכל זוג יש אחד שהאיזור של הבית הוא 'שלו' והאיזור חוץ לבית הוא של השני, ובהרבה בתים האיזור הפנימי הוא של האישה. מתוך בחירה מודעת כי ככה מתאים להם ולא בקטע שוביניסטי. ולכן אם האישה רוצה שהגבר יעשה משהו בבית היא צריכה להגיד במפורש ולהסביר מה היא רוצה, כי הוא פחות אחראי על העניינים של הבית ופחות אוחז מה צריך לעשות מתי ואיך, זה עניין של אחריות. אני אתן דוגמא- אם האישה אחראית על הכביסות בבית, היא צריכה להגיד לבעל שיחליף מצעים כי היום היא מכבסת מצעים, אי אפשר לצפות ממנו שידע באיזה יום היא מתכננת לכבס או יעקוב מתי עבר מידי הרבה זמן וצריך כבר לכבס.

חשוב מאוד שתהיי בזוגיות עם בן אדם שיהיה עבורך הדדי
בכל העניין הזה ולא ישאיר אותך לבד

שואל השאלה:
לא אמרתי שכל הגברים ככה אבל אני רואה כל כך הרבה נשים שמספרות את אותו הדבר

תקשיבי אני לא יודעת מי הנשים שמהן את שומעת את כל הדברים האלה, אבל יש מצב שגם הן שמות פס על דברים ומצפות מהבעל שיעשה. בדכ זה התנהגות הדדית. לפעמים היא נובעת סתם משחיקה וממצב שכל אחד דואג רק לעצמו במקום לחשוב איך להקל על השני
בזוגיות נורמאלית כל אחד חושב על השני, מכבד אותו דואג לו ומנסה להגיע איתו לפשרות והסכמה. בעזרת ה' כשאת תגיעי לזה, את תתאמצי מצידך והוא יתאמץ מצידו ויחד תגיעו לתפקוד המדויק שהכי מתאים לכם ולחלוקת התפקידים המדויקת שעובדת לכם. כמובן לקחת בחשבון שיש שינויים בחיים והם מצריכים גמישות גם בזה

ולי כואב לראות את זה שהרבה זוגות הגברים הם אלה שצריכים לעבוד ובעבודות פיזיות לפעמים ואם יש דברים שצריכים תיקון בבית הם צריכים להתאמץ והאשה אומרת מה אני גבר למה שאני אסדר? ושהגברים צריכים ללכת לעשות קניות ולהסיע ממקום למקום את הילדים. אי אפשר לעשות שיווין בין לא שווים האשה והגבר לא שווים ברור שהגבר אמור לעזור לאשה אבל יש דברים שהאשה יותר טובה מהם מה לעשות וזה בחינוך של ילדים בסידור בכושר אירגון זה לא אומר שהאשה אמורה להפוך לשפחה זה אומר שכל צד עושה את הדברים שהוא חזק בהם מתוך כבוד הדדי ועזרה גם לשני

שואל השאלה:
אני בת 23, מה אתה מתנשא "חכי שתגדלי". אם אין לך מה להגיב אז אל תגיב. ולהגיד "רוב הגברים" זאת לא הכללה. זה פשוט עובדות. אז אתה מוזמן ללכת

שואל השאלה:
בבירור קראת ברפרוף את מה שרשמתי והתעצבנת שהעזתי לדבר על גברים עצלנים שלא עוזרים לאישה שלהם^

אתה אומר שגבר ואישה לא שווים ואז אומר כל אחד תורם ועושה את החלק שלו וצריך להיות כבוד הדדי
אז אם היית באמת קורא את מה שרשמתי היית רואה שאני מדברת על מקרים שבהם אין כבוד הדדי והגבר לא תורם את חלקו. זאת הבעיה.

אני לא רוצה להיות בזוגיות שבה מצופה ממני לדאוג לילדים ולבית ובן הזוג שלי יזרוק פס ולא ינקה אחרי עצמו ולא ייקח אחריות על הילדים שלו.
אישה לא אמורה לרדוף אחרי הבן זוג שימלא את תפקידו כאבא או יתנהג כמבוגר אחראי שמנקה אחריו. כי במצבים כאלה אין כבוד הוא לא מכבד אותה וחושב שהיא שפחה שלו בדיוק.

אז תודה על התשובה הלא מועילה בעליל שלך

אמרת שככה רוב הגברים מתנהגים אז התשובה שלי כן מועילה אחלה יום חכי שתגדלי תראי דברים באור אחר