מישו שהיה לו דיכאון או הפרעה נפשית אחרת ואושפז וזה עזר?

אני הייתי מאוד קרובה להגיע למצב של אישפוז
אבל שפסיכיאטר איבחן אותי פשוט שיקרתי לגבי הכל והוא איבחן אותי עם דיכאון למרות שזה הרבה יותר פשוט שיקרתי
כאילו אני באמת רוצה ללכת לאישפוז אני חושבת שזה באמת יעזור לי אבל אני לא רוצה שיקרה מצב שאני אהיה שם מלא זמן ויפיצו עליי שמועות בשכבה וזה

שואל השאלה:
יקירה תודה
ולא חייב שידעו על זה

כן אבל את יודעת..
איכשהו זה יתגלה וכל השכבה שלי ערסים ופרחות אז ככל הנראה אני אעבור שוב פעם חרם כי יחשבו שאני פריקית שצריך לגעת בה עם מקל

שואל השאלה:
מצטערת לשמוע
אני יודעת שזה לא קל אבל אני פשוט הפסקתי להתייחס למה שאנשים יחשבו

כן אני גם מנסה להתעלם מאחרים
קשה אבל מנסה

היי אנונימית, ראיתי את השאלה שלך וגם את השיח בתגובות. אשפוז הוא דבר שיכול להועיל ולפעמים הוא אפילו הכרחי. ועדיין, אני מתארת לעצמי שיכולים להתלוות לכך לא מעט חששות, כמו השאלה האם זה באמת יעזור או איזו השפעה תהיה לזה בהמשך אם האנשים סביבך ידעו על זה. בת כמה את? יצא לך לדבר על זה עם מישהו? לפעמים יותר קל לקבל החלטות כאלו כשמשתפים בכך אדם נוסף.
קוראים לי נופר ואני בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי ולשתף אותי בהתלבטות שלך. בואי תספרי לי קצת יותר עלייך ועל המצב שבו את נמצאת ונוכל לנסות לחשוב יחד איך כדאי לפעול במצב הזה. מוזמנים לכתוב לי גם אנשים נוספים שנמצאים במצב דומה. אפשר לכתוב לי (גם באנונימיות) פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital.

מחכה לך(ם),
נופר מעלם דיגיטל

אני הייתי באשפוז וזה עזר לי
אני עכשיו הרבה פחות אובדנית ואני מצליחה פחות ליפגוע בעצמי
זה גם טיפ טיפה עזר למצב הרוח ולזיכרונות פחות לבוא