מה ההבדל בין אמונה לידיעה??

אמונה זה ידיעה בלתי מוחשית, ידיעה זה לחוות את האמונה!

אמונה- כמו דעה, משתנה בין אדם לאדם ולא תמיד אפשר להוכיח ואפשר לסתור
עובדה- עובדה קבועה ומוצקה עם הוכחות שאי אפשר לסתור

ידיעה = קליטה שכלית, אני יודע שזה נכון.
אמונה = (ביהדות) הבנה מעל לרגש ולשכל, אדם יכול לדעת ולהרגיש שיש אלוקים ולא לחיות את זה, ואחר יכול להתחיל את האמונה מנקודה טובה ולצמוח.

כן אבל בכללי תדע (לשואל השאלה) שאמונה היא דבר לא מבוסס שמתקיימת נטו על פי הדעות של האדם בלי ביסוס בדרכ

לדעתי, אני חושב שבכלל שנפלה טעות בהמשגת המושג אמונה וכל הדיון לוקה בבלבול לא קטן שאם נגדיר טוב יותר נוכל להמנע ממנו.
לדעתי, השאלה שצריכה להישאל היא לא האם אני מאמין שיש אלוהים או האם אני יודע שיש אלוהים אלא האם אני *חושב* שיש אלוהים.

זאת בגלל שלהגיע לוודאות ולידיעה אמיתית בנושא הזה זה לא אפשרי, תמיד יש צד של ספק, בין אם נכחיש זאת ובין אם לא. ואמונה, משמעותה נתינת אמון במשהו, לכן אני יכול להאמין בה שיתן לי אריכות ימים או אברהם לדוגמא מאמין בהבטחת ה וה מחשיב לו זאת כצדקה (וכן משמע כמעט מכל המקומות שהשורש א.מ.נ מופיע במקרא). אבל נתינת אמון בעצם מציאות ה זה משפט ריק ממשמעות.
לעומת זאת, אם אדם חישב חישובים והגיע למסקנה שכנראה יש אלוהים, הרי שהוא *חושב* כרגע שיש אלוהים, ולא מאמין בכך.

~בן~
אולי זה יפתור לך את השאלה למה מדברים על אמונה דווקא ולא מחשבה בלבד.

יש למילה "אמונה" כמה סוגי שורשים:
לסמוך על משהו בתמימות ללא חקירה, כמו שילד מאמין באבא שלו שהוא צודק וטוב, בלי שום שאלה.

אמונה מלשון הוצאת דבר לפועל, כמו "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה..." (אסתר), שהאדם מלמד את עצמו מה זה. כמו שמורה מוציא את הפוטנציאל מהתלמיד, או אומן (צייר, פסל...) את היצירה מתוך מה שהוא רואה בדימיון.

אמונה מלשון וודאות, כמו "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם" (בראשית מב, כ), או כשאומרים שהאוטו אמין, זה לא "אולי" אלא שאנחנו יודעים שאפשר לסמוך עליו בוודאות.

שלושתם ביחד יוצרים את האמונה היהודית.

דוד יום טען שאמונה היא "אידיאה חיה שיש לה יחס או קישור לרושם נוכח" (מסכת על טבע האדם, ספר ראשון, סעיף ז', עמ' 90 הוצאת שלם). ובהמשך הוא נימק זאת בטענה ש־"כשאנחנו מסיקים את הקיום של מושא אחד מקיומם של אחרים, חייב להמצא תמיד מושא כלשהו הנוכח לפני הזיכרון או החושים על מנת שישמש יסוד לשכילה שלנו - שכן הרוח איננה יכולה לסגת בהיסקים שלה עד אינסוף.. כאשר אנו עוברים מרושם של האחד לאידיאה של האחר או לאמונה בו מה שקובע אותנו לכך איננו טעם שכלי אלא הרגל או עקרון קישור.. מאחר שהשינויים היחידים שיכולים לחול באותה אידיאה עצמה הם בדרגות הכוח והחיוניות שלה" (שם). ההגדרה הזו היא התקפה בעיניי לאמונה בדבר, והידיעה לדעתי היא כל מה שישנו ברשמים.

ידיעה זה אמונה עם בסיס מספק (לוגי, פיזי, רגשי, סמכותי וכו')

בא''פ,
''יש למילה "אמונה" כמה סוגי שורשים''
אז זהו, שלא. למילה ''אמונה'' יש רק שורש אחד, א.מ.נ. אולי התכוונת שלשורש א.מ.נ יש כמה הטיות עם משמעויות שונות - מה שנכון בהחלט, אבל בהחלט לא רלוונטי.

המילה אמונה משמעותה נתינת אמון, וגם אם לשורש ממנו היא בנויה יש עוד הטיות עם משמעויות שונות זה לא משפיע לגבי המילה עצמה.
לדוגמה, השורש ''צ.מ.ח'' יכול לתאר צמיחה במובן של התעלות או אדם שנהיה צמח בבית החולים, האם זה אומר שבמילה צמיחה טמונה גם המשמעות של צמח רפואי? לא. אלו פשוט שתי הטיות שונות משורש משותף.

אמונה זה דעה ידיעה זאת עובדה..
תחשבי לבד חח
יום טוב3>