אנשים בלי חברים, איך אתם שורדים בלי לדבר עם אף אחד?

אני החברה הכי טובה של עצמי.
מכירה הכי טוב את עצמי, יש לי את העצות הכי טובות לעצמי ואני לא אשקר לעצמי או אבגוד בעצמי.
תאמין לי בן אדם לא צריך אנשים סביבו רק אנשים חלשים.

אני שנה ככה
האמת שמצאתי מישהי אחת להישען עליה היא לפעמים עולה לי על העצבים אבל אני יודעת שאני רק אתחרפן במשך שנה יצאתי אולי 5 פעמים

אני 5 שנים ככה

קשה של החיים
אני כבר 8 חודשים בלי חבר אחד
באמת

יש לי חברים, וטובים, אבל עדיין אני מעל הכל החברה הכי טובה של עצמי והכי אוהבת את עצמי
באמת שלא הייתה לי בעיה גם להיות עם עצמי כל הזמן, יש דברים שאני אוהבת ומעסיקים אותי, כן כיף מאוד שיש חברות ושלאנשים באמת אכפת ממך( אני יכולה לא לענות להן שבוע ולסנן כל הזמן והן עדיין איתי, כי הן יודעות ככה אני ולא תמיד יש לי כוח)
אני מציעה לך, להתחיל לאהוב את עצמך ולהכיר את עצמך, אל תשכח שבקרוב, שתגמור יב, יש לך הזדמנות להתחיל את כל החיים מחדש, ותמצא חברים
אבל אם עד אז זה מפריע לך, אתה יכול לנסות למצוא חברים ולהתחבר לאיזה משיהו בכיתה שלך שבסגנון שלך( כי זה מאוד מבאס בבית ספר שאין חברים, אין ליד מי לשבת, אתה מובך, אין עם מי לעשות עבודות ולהשלים חומר- ברגעים כאלה אני הכי שמחה שיש לי חברות)

המשפחה שלי הם החבריים הכי טובים שלי.

אני מתעסק בדברים אחרים

אני שנים ככה,משקיע בעצמי ומתרכז בדברים שחשובים לי ומעניינים אותי,לא מפריע לי כלכך

ספרים

היי היה לי תקופה כזאת החודש בבית ספר כי עברתי בית ספר ואני נורא ביישנית, כל דבר הרגיש לי פאדיחה, חזרתי הבייתה ופשוט הייתי מתוסכלת מה שהייתי עושה הייתי מתקלחת ומתארגנת כאילו אני הולכת לאנשהו וזה נתן לי להרגיש יותר טוב עם עצמי.. הכרתי אנשים מהאינטרנט חח ..
יש לי חברה אחת אבל היא לא מהבית ספר שלי, הכרנו ביחד כמה ילדים והפכנו לחברים שלהם וזה לא שאנחנו בודדות חברתית פשוט לא יצא לנו ככ להיפתח

גם אני מרגישה קצת לבד
אם מישהו מפה רוצה לדבר איתי מוזמן

שואל השאלה:
^^ וואו לא ציפיתי לזה

לי אין חברים\חברות אמיתים וזה פשוט חרא
מתישו פשוט מתרגלים
אם באלך לדבר מוזמן

שנה ככה. גם אני מרגיש מאבד את השפיות

שואל השאלה:
^^^ אף פעם לא מתרגלים לזה אנשים לא יכולים לחיות לבד כל הזמן מתישהו אנשים הם גם יצורים חברתיים בדידות רק הורסת נפש של בן אדם זה הורס

הכי כיף להיות חבר של עצמך
החברים שהיו לי בעבר הרבה פעמים היו שופטים אותי והיה אחד שלפעמים היה צועק עליי כי הוא לא היה מבין אותי מספיק והוא היה החבר הכי טוב שלי עוד
תאמין לי שהכי כיף והכי בריא לנפש זה להיות בלי חברים כי ככה אתה מכיר את עצמך וככה אתה יכול לדעת מה אתה רוצה מעצמך
יש לך זמן להכיר את האני הפנימי שלך
יש לך הרבה זמן לחשוב להירגע לנשום ולחשוב על העתיד ומה היית רוצה ללמוד ולעשות
אתה לא נותן לסביבה שלך ולחברים שלך לדרדר אותך
מכיר הרבה שיש להם חברים והחברים שלהם דירדרו אותם לסמים ולכל מיני מקומות לא נעימים
אם אתה בן אדם בלי חברים ואתה מצליח לעמוד בזה אז אתה בן אדם חזק וככה אני אישית מרגיש
בן אדם מאוד חזק וזה עושה לי כל כך טוב שאני לא צריך להישען על בני אדם אחרים
וכן אני עושה ספורט ויש לי הרבה תחביבים אבל זה לא דבר רע להיות בלי חברים

הייתי כמה שנים בלי חברים ותאמת שזה חירפן אותי בטירוף מבחינה נפשית, מאוד מאוד קשה ולהזכר בזה עושה לי רע על הלב
מנסים להתעסק בדברים אחרים להפיג את הבדידות
מדי פעם גם יש איזה בן אדם אחד/ת שמדברים איתו ואז זה מעסיק.. עד שגם הוא נעלם

האופי שלי מותאם לכך שאני יכולה להסדרת לבד ואפילו מעדיפה כך

איבדתי את עצמי כבר, לגמרי.
הייתי כמוך, בשלב מסויים הפסקתי להרגיש כאב.
איך השיר אומר?
its just me myself and i

לא נכון,אני התרגלתי לזה ותאמת שזה לא חסר לי,זה אפשרי

תשמע זה גם עניין של הרגל.
אולי קשה בהתחלה ואחר כך לומדים שזה בסדר.
אם אתה יודעת להסתדר כמובן וסבבה עם המצב.
יש כאלה שלא מפריע להם, והם צודקים שהם אומרים שאתה החבר כי טוב של עצמך. תביא איתך תחביבים לבית הספר.
במקומך הייתי רוצה להביא איזה ספר לקרוא בהפסקות, או משהו נחמד ללמוד.
ככה לא יפריע לך להיות לבד בהפסקה...
אני מעריכה את עצמי יותר ממה שאני מעריכה את כל בית הספר, אולי חוץ משתי חברות, אבל הן לרוב לא איתי, אז לא נחשב :)
אני יודעת מה טוב לי, ומה כיף, כשאתה לומד להכיר את עצמך, ואוהב את מי שאתה רואה, אתה תהנה מעצמך מאוד.

יש לי חבר'ה אבל גם אם לא היה לי
אני לא תלויה בהם
אני יכולה לדבר רנדומלי עם אנשים ברחוב ברמזור.
בקניון שיש תור ארוך.
או במרפאת שיניים שמחכים לרופא עשורים
היו לא מעט מקרים כאלו
אנחנו לא לבד .
בכל הזדמנות אפשר להכיר אנשים חדשים שיהיו חלק גדול מהחיים שלך
ולבלות עם המשפחה זו גם אפשרות כמובן

בן כמה אתה

אתה יודע מתי זה הכי קשה? כשחלילה יושבים שבעה ואף אדם לא בא לנחם אותך ואת כל שאר האחים/יות שלך באים חברים ומכרים לנחם ואת פשוט לבד ולא יודעת איך להמשיך לשרוד תחיים עם בדידות ואבל יחד. מדברת מנסיון. לגבי היום יום מתרגלים לצערי. בחגים זה גם מאוד קשה ובעיקר במצבים קשים לא עלינו. למשל הייתי מאושפזת וצריכה עזרה ולא היה לי למי לפנות... בחורף זה קשה בקיץ זה מבאס בקיצור זה מאוד לא כיף ולא נעים להיות לבד אין את מי לשתף בחוויות אין לי להעניק מתנה על מי לשים כתף. לא פשוט בכלל. קשה להיות שקוף

אנשים חושבים שלהיות בלי חברים אומר להיות בלי חבורה ענקית או שאתה לא יוצא הרבה למסיבות.
אז לא זה זה אומר שאין לך אף אחד. ליטרלי אף אחד.
אין לך בן אדם אחד לדבר איתו, אין לך בן אדם אחד לשתף. אין לך אף אחד שאתה יכול להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא בצד שלך
זה להיות לגמרי לבד ולהיות תלוי אך ורק בעצמך, אתה חי בריקנות ומאבד גם את עצמך בסופו של דבר
ובתור אחת שחשבה שיש לה אופי שאוהב להיות לבד אז כשאתה מבין שאין לך את הבחירה אפילו זה כואב מאוד וזה שובר אותך בסוף

אנונימית^
כלכך מחזקת.
יש הבדל בין בדידות של להתבכיין שאין עם מי לצאת לבין בדידות אמיתית.

התרגלתי לבדד ועכשיו אני מעדיף להיות לבד מאשר להיות עם אחרים.
אנשים זה חרא של דבר ואי אפשר לסמוך על אף אחד

שומרים הכל לעצמך
לבסוף זה מתפוצץ
ויהיו ריבים עם כולם
תכוון על המשפחה
כי הם היחידים שיסלחו לך אם תתחיל לצרוח עליהם
מדברת מניסיון אישי

או שתלך לפסיכולוגית
כמו שאני עושה
ותשפוך הכל עליה

או שתדבר לחיות
גם אפשרות
הם לא ישפטו אותך לא משנה מה תעשה




כל מה שאני מציעה זה דברים שאני עושה בעצמי

שואל השאלה:
^^^^^^ אני ממש לא מתבכיין, אם העניין היה תלונות על למה יש לי 2 חברים ולא 8 או למה בסטורים כולם נהנים ואני לא הייתי מביא לעצמי 2 כאפות שאני מתלונן על דברים כאלה, אני מדבר מהמקום שאני מרגיש לגמרי לבד, אין לי השפעה על חיים של אף אחד כי אני לא מעניין ואני לא מדבר עם אף אחד כי הטעויות שעשיתי במשך 10 שנים דפקו אותי כמה וכמה פעמים אני ממש לא מתלונן על בעיות חברתיות של ילדים שלא הזמינו אותם למסיבת פיגמות בכיתה ז

לומדים עם החיים
בזכות הלבד הזה התחלתי לאהוב את עצמי ולראות איזה עוצמות יש בי

אני מכחישה את העובדה שאין לי חברים ובורחת לסדרות ולספרים

שואל השאלה:
^^^ אני מרגיש ככה כי אין לי עם מי לדבר, את מי לשתף במה שעובר עליי ביום יום, ואם זה היה בשבילי כזה פשוט לתקן את זה ולהמשיך הלאה לא הייתי מושך את הזמן עד עכשיו, אני ביישן ואני לא טוב בלפתח שיחות עם אנשים או להכיר אותם, אז זה תמיד מלחיץ בשבילי ולא רגיל בשבילי לדבר עם אנשים שלא דיברתי איתם...

את האמת שראיתי סדרה ואז היה שם מישהו שדיבר בהודעות עם הקראש/חבר שם אבל בסוף גילו שהוא לא קיים. ואז זה נתן לי רעיון לפתוח קבוצה, להסיר את כולם ולארגן את זה ככה שרק אני אהיה שם. ואז אני כאילו מדבר עם דמות שהמצאתי בראש שלי. ואת האמת שזה ממש משחרר. ואני מדמיין שהוא עונה לי. אין לי ככ חברים, יש לי אולי שלוש שתיים בלחץ שאני מדבר איתם. לא יודע איך עדיין לא השתגעתי אבל כן.

אני שנתיים ככה
בהתחלה היה ממש אבל ממש קשה ברמה שנכנסתי לדכאון מזה והייתי בוכה כל היום, אשקר אם אגיד שעכשיו זה קל לי אבל כבר התרגלתי.
במשך שנתיים שהבקשה היחידה שיש לי לאלוהים זה שיביא לי חברה אחת טובה, אחת!!
מה שכן , למדתי לראות את הטוב בכל דבר ומצאתי המון יתרונות בלהיות לבד, אומנם החסרונות גוברות על היתרונות אבל בכל זאת..

ישלי את עצמי זה מספיק
חוץ מזה שחברים באינטרנט זה גם משהו

התרגלתי

מתרגלים לזה בסוף

שואל השאלה אתה לא מבין כמה כואב לי לקרוא מה שאתה כותב כי אני יודעת בדיוק על מה אתה מדבר ועברתי את זה על בשרי, באמת הרגשה הכי מזעזעת שיש ואני לא מאחלת אותה לאויבים שלי
הדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה שתעשה הכל בשביל למצוא אפילו קשר אחד, גם קשר אחד יספיק רק לא להישאר במצב שאתה נמצא בו עכשיו ולאט לאט תפתח זה יעזור לך להרגיש הרבה יותר טוב

יש לי את הכלבה שלי זה מספיק לי

בהתחלה היה קשה אבל עם הזמן מתרגלים

הייתי ככה הרבה ועכשיו יש לי חברים אבל יש לי בעיות אחרות ואני בקושי שורדת.
תמיד בחיים יש בעיות

יש לי את עצמי

כשאני ככה אני לא מקבל את זה.
מדבר עם חברי עבר, ועושה מאמצים כדי לשנות.
אני יותר טיפוס של; לא טוב היות האדם לבדו

אה ואגב אם אתה רוצה לדבר אני פה

וואלה אני בן 21 ואין לי כמעט חברים אבל מרגיש כמו בן 80 וזה האמת אחלה לגמרי. מרגיש כמו שייח סעודי

צופה לי בסדרות בכיף שלי סאותפארק אנימה עם קפה ועוגיות בכורסא
אף אחד לא מזיי* לך את המוח תבוא לפה תבוא לשם תיקח אותי מפה תיקח אותי לשם
אני לומד אנגלית בכיף שלי מעשיר את האוצר מילים שלי יש לי זמן לכל כך הרבה דברים שזה כיף. לראות כדורגל. לעשות קצת ריצות בחוץ בכיף באווירה של הלילה
לשמוע דיעות של אנשים באינטרנט כדי לנסות להבין בני אדם ושיש בני אדם שהם שונים ממני ולא כולם כמוני ולהעשיר את הידע בזכות האינטרנט כי ידע זה כוח
הולך לקאנטרי לבריכה ולים עם חבר אחד טוב והכל בכיף ובשמחה

תיראה, קודם כל, קראתי פה את התשובות ואני מסכימה עם מי שאמר לגבי הצבא. אל תעהיה עצוב שלא הצלחת להתחבר עם טנשים בבית הספר. הצבא זה מקום אחר, עולם שם יותר בוגרים, יותר אנשים שונים שאתה פוגש, יותר מצבים שאפשר להתחבר לאחרים בהם...
ולגבי השאלה, באמת הכי טוב זה למצוא דברים שיעסיקו אותך, תחביבים, כל מיני דברים קטנים כאלה שתוכל להתרכז בהם ולא בעובדה שאין לידך אנשים.
גם לי היו תקופות שהייתי כמעט לבדי (התרחקתי מכל החברים), וגם עכשיו בבית ספר אני מרגישה די לבד בגלל שאין לי הרבה כיתות עם המעט חברים שכן יש לי בבית ספר. אבל אני שורדת את זה, וכבר רגילה למצב הזה. אני פשוט עם האוזניות שלי כל הזמן, ובשאר הזמן אני עושה שיעורי בית או רואה טיק טוק/סדרות.
בהפסקות אם אני רוצה לספר משהו למישהו, אני כותבת את זה בסטיפס בחברים לעט, או בפרטי לאנשים.
אם תרצה אי פעם גם לדבר בזמן הבית ספר עם מישהו, או סתם לעדכן מה קורה איתך (אני מכירה את זה כי אני לפעמים רוצה סתם לעדכן אנשים במה שאני עושה), אז מוזמן לפנות אליי תמיד❤

אחלה חיים

שורדים אני אחד מאלה לצערי ולא מתבייש בכך בעבר היו לי למן לא ארוך ומאז מסתדר בלי ולהגיד האמת שיותר טוב פחות בלבולי מוח ויותר שקט גם אם צריך להתפתח חברתית

התשובה היא שאני לא שורדת.

שורד בדיוק כמו שרדתי עד עכשיו.
אומנם זה לא הכי כיף, אבל הזמן עובר ולאט לאט מפסיקים לשים לזה לב שאין לך חברים.

מאז שעליתי לחטיבה אין לי חברים אבל מתרגלים לזה לצערי

מצתרפת לשאלה רק במשפחה
איך אנשים שורשים עם פאקינג משפחה חולנית

שורדים*

בתור מישהי שהייתה תקופה ארוכה שלא היה לי חברים, זה היה נוראי ואני מבינה אותך זה כל כך קשה ויש אנשים שאפילו לא מבינים את זה שזה בכלל מעצבן

^אם את מזדהה בתור הם/אתם למה את לא מדברת על עצמך בלשון הזאת?

סטיפס

דיברתי לזאת שמעלייך אבל אני לא יכול לערוך ):

אתה יכול לדבר איתי אם אתה רוצה

זה הטיים שלי טו שיין.
אני אגיד לך מה לעשות.
לכי למקרר,פתחי אותו,תוציאי קישוא,ודפקי לו תצורה.

שורדים ):

לפעמים זה מאוד מעיק ואני מרגישה שאני עומדת להתחרפן,אני די רגילה אבל הרבה פעמים זה קשה ממש להיות 9 שעות באותו מקום בלי לפתוח את הפה ולדבר עם מישהו

אני מלקק קישואים

בתור אחת שהייתה כל היסודי שלה בלי חברים אני יכולה להגיד שזה ממש קשה , לשבת בהפסקות לבד ולא לדבר עם אף אחד אבל בסופו של דבר מגיע האחד,יש לי שתי חברות וזה מספיק לי (:

הייתי שנה ככה וסבלתי.
היה לי מאוד קשה להיות ככה ולקום כל בוקר לבית ספר במצב שכזה..
זה קשה זה עצוב זה מעיק ולא נעים
בן אדם חייב שיהיו לו חברים או חבר אפילו אי אפשר לחיות לבד בלי לדבר עם אף אחד בלי לצאת עם אף אחד זה פשוט קשה נפשית ואף בן אדם לא יכול לחיות עם דבר שכזה

אני מתחרפנת אבל אין מה לעשות אני מתמודדת
לבכות עוזר קצת ופעם בכמה חודשים אני נפגשת עם החברה היחידה שיש לי (אנחנו לא ממש מדברות עד שאנחנו נפגשות וגם אז אני יוזמת) וזה עושה לי קצת טוב
אני שנים ככה מתמודדים ולומדים לחיות ככה אין ברירה

^נכון.
ככה גם אני. עובר הזמן ואני כבר רגיל להיות לבד.

אני כול החיים ככה

האמת שאני בערך כל החיים ככה וזה נורא קשה ומתסכל ואני חווה התקפי אובססיה לחברים מהעבר, מה שרק פוגע כי זה רעיל לנסות להחזיר קשר שנגמר בזמן שרואים בבירור שהצד השני לא מעוניין. זאת סיבה מאוד מרכזית לתסכול שאני חווה ביומיום, אבל עם הזמן זה נהיה קל יותר. מתרגלים ללבד ונהנים ממנו, לומדים לעשות את זה עם הזמן וככה מנצלים את הזמן טוב יותר ולא נשענים על אף אחד חוץ מעל עצמך. יהיו ימים טובים יותר, תנסה לשחרר, להעסיק את עצמך בדברים אחרים, ללמוד, לפתח תחביבים ולהתחבר לעצמך

איך יצא שהיה לך חברים ופתאום חודשיים אין לך

בעיקר מחפשת את המקום שלי באינטרנט.
הכרתי אנשים מאוד מקבלים גם דרך הסטיפס, אני מעבירה איתם שעות בשיחות, אבל עדיין יש חוסר כי זה לא בדיוק כמו חברים אמיתיים, שמכירים אותך באמת, אבל בכל זאת הם מעבירים לך את הזמן.
ובזמן האחר אני מחפשת תעסוקה, מציירת, כותבת, מנגנת, מחפשת את עצמי...

בתור מישהו שלא היה לו חברים כול החיים שלו אני אומר לך בסוף אתה מתרגל וכבר לא אכפת לך מחברים אז אתה יודע שיותר טוב לך לבד

לא שאין לי חברים, אבל אני רואה דווקא את הדבר הזה כאופי חזק ויציב

אני כבר חודשים בלי חברים, בהתחלה זה היה קשה לספוג את זה כי כל החיים שלי הכרחתי את עצמי להאמין שאני צריכה אנשים אחרים שיעסיקו אותי ויאהבו אותי ושחס וחלילה לא אתאים לחברה, אבל כשאני מסתכלת על כל הסבל שעברתי עם האנשים האלה שקראתי להם "חברים" אני לא מבינה.. זה לא היה צריך להיות כיפי? או משמח? זה היה מתסכל כבר לנסות לרצות אנשים אחרים ובסוף בכלל מחרימים אותך בגלל כל טעות, לא פגשתי עדיין אנשים שפויים שאפשר לסמוך עליהם ולקרוא להם חברים בכנות

אני מלא זמן ככה וכבר רגיל

קשה
אבל מפתחים חברויות אינטרנטיות

מתעסקת בעצמי
משקיעה בי
וזה לא חסר לי בכלל

אנשים שאין להם חברים הם לא רוצים לדבר עם אף אחד כי זה מה שטוב להם ושאתה נותן למשהו כזה לדבר אם אנשים זה סיוט עבורו

אני אדם חזק

הגעתי למסקנה שאחרי הכל אני לא באמת צריכה אנשים שיהיו מסביבי כל החיים שלי
אולי בדידות היא דבר רע אבל לפעמים זה מה שגורם לי להרגיש טוב , רק אני עם עצמי , יכולה לומר מה שבאלי , בלי לחשוב פעמיים , אבל אני גם מעסיקה את עצמי בדברים אחרים , חוץ מזה יש לי חתולים שאיתם כיף לי לבלות
אמנם יש לי כמה חברות שאני מדברת איתן לפעמים

יש לי שני חברים לשניהם קוראים "גראס"
גראס החומר, וגראס הכלב שלי :)

גם כשיש לי חברים אני מרגישה בודדה

יש לי את עצמי ואני אוהבת אותי
יש לי בן זוג גם, אבל הוא היה בצבא והתראינו פעם בשבועיים בערך חצי מהזמן שהיינו ביחד עד היום
ועדיין הסתדרתי גם בלעדיו למרות שהיה קשה, היום הרבה יותר קל לי להסתדר לבד כי התבגרתי והשתניתי

יש לי את השירותים של הבצפר לשבת בהם כל היום זה בסדר

כשלא היו לי חברים היה לי ממש קשה.
אבל בסופו של דבר הרבה אנשים צבועים ורק אתה יכול באמת לדאוג לעצמך.
וכל מי שצריך אני פה ואני אשמח להיות חברה שלכם❤

לא היו לי בכלל חברים חודשיים ואז הכרתי ישראלים ברובלוקס ואנחנו החברים הכי טובים כל החבורה כבר 5 שנים

תאמת שכבר כמה שנים שלא טוב לי ואני מרגישה לבד על בסיס קבוע וזה די מחרפן שאתה מרגיש שאתה לא מספיק ואנשים לא רוצים להיות איתך אבל בסופו של דבר אתה מבין שיש לך את עצמך ואם אתה מכיר את עצמך ומבין אתה לא צריך אנשים
למרות שתמיד להיות בחברה של אנשים זה עדיף אבל גם לדעת להיות לבד זה חשוב

אני מדבר עם אנשים מהאינטרנט. בכיתה אני לבד.

הייתי ככה מלא שנים אבל בשנים האחרונות מצאתי את החברים האמיתיים שלי