3 תשובות
יון זה נראה לי כשיש יותר או פחות פרוטונים מניוטרונים או ההפך
תרכובת יונית זו תרכובת שמורכבת מיונים.
תרכובת מולקולרית זו מולקולה.
יש המון הבדלים קטנים, אבל בגדול מה שמשנה הוא שסוג החומרים המרכיבים אותם שונה.
תרכובת מולקולרית זו מולקולה.
יש המון הבדלים קטנים, אבל בגדול מה שמשנה הוא שסוג החומרים המרכיבים אותם שונה.
תרכובת מולקולרית- תרכובת המורכבת מאטומים שמתקיים ביניהם קשר קוולנטי. הקשר יכול להיות יחיד, כפול או משולש.
מורכבת מאל מתכת+אל מתכת.
האטומים השונים משתפים את אלקטרוני הערכיות שלהם (האלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה) שלהם כך שיהיו שמונה אלקטרונים מסביב לאטום המרכזי (לפי כלל האוקטט). לדוגמה: ch4 - כל מימן משתף את האלקטרון שלו ברמה האחרונה עם האלקטרונים ברמה האחרונה שכבר יש לפחמן, כך שיש 8 אלטקרונים מסביב לפחמן.
תרכובת יונית- תרכובת שמורכבת מיון חיובי (בעל מטען חיובי) ויון שלילי. מורכבת ממתכת+אל מתכת. בין היון החיובי ליון השלילי מתקיים קשר יוני, כאשר ליון החיובי יש עודף פרוטונים/חוסר אלקטרונים וליון השלילי יש עודף אלקטרונים/חוסר פרוטונים. ליון חיובי יש מספר אלקטרונים פחות ממספר הפרוטונים בהתאם למטען (למשל מטען 2+ מעיד על כך שיש שני אלקטרונים פחות מפרוטונים), וליון שלילי יש מספר אלטקרונים יותר ממספר הפרוטונים בהתאם למטען (למשל מטען 2- מעיד על כך שיש שני אלקטרונים יותר מפרוטונים).
כל יון מעוניין לקבל או למסור אלקטרונים, כך שכל רמות האנרגיה שלו תהיינה מלאות.
למשל: כלור (cl) הוא יסוד בטור השביעי, כלומר יש לו שבעה אלקטרונים ברמה האחרונה. בתור יון הוא מעוניין לקבל אלקטרון כך שיהיו לו 8 אלקטרונים ברמה האחרונה, כך שיש לו אלטקרון אחד יותר מפרוטונים- לכן מטענו יהיה 1-
(-cl. לא מציינים את המטען כשהוא 1, ובמקום 1- נכתוב רק מינוס).
ag הוא יסוד בטור השני, כלומר יש לו שני אלקטרונים ברמה האחרונה. כשליסוד יש פחות מארבעה אלקטרונים ברמה האחרונה, הוא ירצה למסור את האלקטרונים שלו ברמה האחרונה, כך שיהיה אצלו עודף פרוטונים, בכך יהיה לו מטען חיובי (וכאשר יש לו יותר מארבעה, הוא ירצה לקבל אלקטרונים כדי למלא את רמת האנרגיה שלו) - וכאמור ag מוסר את שני אלקטרוניו ברמה האחרונה, והופך ליון חיובי בעל מטען 2+:
ag+2 (ה- 2+ צריך להיות בקטן מימין למעלה).
אם נרצה לכתוב את התרכובת היונית המתקבלת מ- ag+2 ומ -cl (הם יוצרים תרכובת יונית משום שמדובר במתכת+אל מתכת), נאלץ לאזן לפי נוסחה אמפירית:
(-)ag(+2)cl
||
v
agcl2 - זו הנוסחה הנכונה לתרכובת היונית.
מורכבת מאל מתכת+אל מתכת.
האטומים השונים משתפים את אלקטרוני הערכיות שלהם (האלקטרונים ברמת האנרגיה האחרונה) שלהם כך שיהיו שמונה אלקטרונים מסביב לאטום המרכזי (לפי כלל האוקטט). לדוגמה: ch4 - כל מימן משתף את האלקטרון שלו ברמה האחרונה עם האלקטרונים ברמה האחרונה שכבר יש לפחמן, כך שיש 8 אלטקרונים מסביב לפחמן.
תרכובת יונית- תרכובת שמורכבת מיון חיובי (בעל מטען חיובי) ויון שלילי. מורכבת ממתכת+אל מתכת. בין היון החיובי ליון השלילי מתקיים קשר יוני, כאשר ליון החיובי יש עודף פרוטונים/חוסר אלקטרונים וליון השלילי יש עודף אלקטרונים/חוסר פרוטונים. ליון חיובי יש מספר אלקטרונים פחות ממספר הפרוטונים בהתאם למטען (למשל מטען 2+ מעיד על כך שיש שני אלקטרונים פחות מפרוטונים), וליון שלילי יש מספר אלטקרונים יותר ממספר הפרוטונים בהתאם למטען (למשל מטען 2- מעיד על כך שיש שני אלקטרונים יותר מפרוטונים).
כל יון מעוניין לקבל או למסור אלקטרונים, כך שכל רמות האנרגיה שלו תהיינה מלאות.
למשל: כלור (cl) הוא יסוד בטור השביעי, כלומר יש לו שבעה אלקטרונים ברמה האחרונה. בתור יון הוא מעוניין לקבל אלקטרון כך שיהיו לו 8 אלקטרונים ברמה האחרונה, כך שיש לו אלטקרון אחד יותר מפרוטונים- לכן מטענו יהיה 1-
(-cl. לא מציינים את המטען כשהוא 1, ובמקום 1- נכתוב רק מינוס).
ag הוא יסוד בטור השני, כלומר יש לו שני אלקטרונים ברמה האחרונה. כשליסוד יש פחות מארבעה אלקטרונים ברמה האחרונה, הוא ירצה למסור את האלקטרונים שלו ברמה האחרונה, כך שיהיה אצלו עודף פרוטונים, בכך יהיה לו מטען חיובי (וכאשר יש לו יותר מארבעה, הוא ירצה לקבל אלקטרונים כדי למלא את רמת האנרגיה שלו) - וכאמור ag מוסר את שני אלקטרוניו ברמה האחרונה, והופך ליון חיובי בעל מטען 2+:
ag+2 (ה- 2+ צריך להיות בקטן מימין למעלה).
אם נרצה לכתוב את התרכובת היונית המתקבלת מ- ag+2 ומ -cl (הם יוצרים תרכובת יונית משום שמדובר במתכת+אל מתכת), נאלץ לאזן לפי נוסחה אמפירית:
(-)ag(+2)cl
||
v
agcl2 - זו הנוסחה הנכונה לתרכובת היונית.
באותו הנושא: