אנשים התחיל להימאס לי מה אני אמורה לעשות?

אני באמת ילדה טובה, אני לא מעשנת, לא שותה, לא עושה סמים, 90 אחוז מהחברים שלי הם סאחים, אין לי שום אישיו, לא דיכאון, ואני לא עכשיו מתחילה לעשות פוזות שאני לסבית/בי וואטאבר (אני ממש ממש לא הומופובית, אבל זה באמת לא סוד שיש עכשיו אנשים שמתחילים לצאת מהארון כי זה נראה להם מגניב, ואני לא שופטת אף אחד שבאמת מהקהילה הגאה)קיצר הבנתם את הפואנטה, אני סאחית רצח.
ובאמת באמת אין לי מושג למה, ההורים שלי מחזיקים אותי כלכך קצר, אם אני רוצה לצאת בלילה עם בנות אז לא מסכימים לי כי אנשים שאני לא מכירה יאנסו אותי, ואם אני רוצה לצאת עם חברים בנים אני לא יכולה כי הם יאנסו אותי. כאילו, מה, אתם לא חושבים שאני יכולה להתרחק מאנשים כאלה? עכשיו בכלל אסור לי להיות עם הטלפון כי אני ''צריכה לשמור על סדר יום'', כאילו, זה הגיע לרמה שלא מרשים לי לשתות קפה כי ''אני רק בת 14'' אני לא סתם מדמיינת, זה לא לגיטימי נכון?
כאילו די, אני עכשיו בריתוק כי אני איחרתי הביתה ב פאקי*ג רבע שעה!!!! (אני כן מאחרת די הרבה, אבל אני תמיד מודיעה לפני), כל דבר שאני עושה מבחינת ההורים שלי זה רמאות, מבחינתם אני לא באמת בדרך כשאני מתקשרת, ואני לא עושה שום דבר עם החיים שלי, ועוד מלא.
ומצד אחד, הם מחזיקים אותי כל כך קצר בגלל שאני לא יכולה להוכיח להם שאפשר לסמוך עליי
מצד שני, אני לא יכולה להוכיח להם שאפשר לסמוך עליי כי מה שהם מצפים ממני הוא לא הגיוני.
מה אני אמורה לעשות?????
תודה שקראתם וסורי על המגילה