למה יש אנשים שמתייחסים לאמונות שלהם כאל עובדות?

מאותה סיבה שיש אנשים שמתייחסים אל עובדות כאמונות

תשובה טובה

זה שניקי מלכת הראפ זו לא אמונה, זו עובדה

תלוי למה את קוראת "אמונה".

קיומו של אלוקים, וזה שהוא נתן לנו את התורה - זה עובדה, לא משהו שמישהו החליט להאמין בזה בלי שום סיבה רציונלית.

הבעיה שיש אנשים שמכחישים שזה עובדה, אלא אומרים שזה סה"כ "אמונה פרטית" של מי שמאמין בזה. אז יש אנשים שעומדים נגד זה, ומגינים על זה שזה עובדה. כל הכבוד להם!

אמונה באלוהים הוא לחלוטין אמונה, מעצם הגדרתה. אפשר להאמין בה ואפשר גם לא. יש למשל דברים אחרים שאי אפשר להטיל בהם שום ספק, למשל אי אפשר פשוט להאמין בזה שבן אדם יכול להצמיח כנפיים ולעוף נכון? מבחינתך האמונה שלך היא עובדה, אבל מבחינתי למשל היא ממש לא.

תלוי מה אתה מגדיר אמונה ומה אתה מגדיר כעובדה כיום כל דבר אפשר להוכיח ולעשות ממנה עובדה.. אבל אם זאת אני הבנתי למה התכוונת אז אסביר אנשים יהודים נוצרים מוסלמים ודרוזים כל כך מאמינים בבורא שהם בטוחים לא במאה אחוז אלא באלף אחוז שהוא קיים ובתורה שהם כל כך מאמינים יש עובדות אז לך זה לא נחשב כהוכחה/עובדה בשבילם זה כן אז מי צודק? אלוקים יודע.. בכל מקרה עם הזמנים של היום על כל דבר אני יכולה להיתווכח איתך עם זאת עובדה או דעה/אמונה אני יכולה להיתווכח על השם שלך ולהגיד לא נכון לא קוראים לך ככה ואז תגיד אבל הינה זה רשום בתעודת זהות ואני יחזיר ואומר אבל אני לא מאמינה בספח הקטן הזה כי אני לא ציונית פטריוטית או לא יודעת מה.. בקיצור על הכל אפשר להיתווכח, פשוט צריך לקבל באהבה אנשים מאמינים כי אמונה בבורא זה לא קללה כמו שרבים חושבים זאת אמונה המאפשרת להם להיות אדם טוב יותר אם זה עושה להם טוב אז למי זה אכפת.. שכל אחד יעשה מה שעושה לו טוב ולא צריך לזלזל בהם עוד לא הוכח שאנשים מאמינים הם אנשים אנשים רעים (אגב גם על זה אפשר להיתווכח מי טוב ומי רע ואם יש דבר כזה בכלל עם עובדות והוכחות ואמונה) ככה שהכל טוב ;)

יש אמונות מסויימות שהן עובדות,
ויש אנשים שמתייחסים לאומונות שלהם כעובדות אע'פ שהן לא - למה עושים את זה?
איני יודע :/

כי יש אנשים שהם לא יכולים לקבל אמונות שונות והם חושבים כל הזמן שהם צודקים אז הם מתייחסים לאמונות שלהם בתור עובדות

רעננה, את לא מבינה באמונה באלוקים. קיומו של אלוקים - זה משהו שצריך לדעת, ולא רק להאמין בזה, כמו שנאמר "וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שמות ו ז), ונאמר "וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה'" (שמות י, ב), ונאמר "וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות טז, יב), ונאמר "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת; אֵין עוֹד" (דברים ד, לט) ועוד פסוקים רבים בתנ"ך שמראים על כך שצריך לדעת שה' הוא קיים ולא רק להאמין בזה...

על פי זה, אחד מהאמדו"רים שאל פעם את חסידיו האם הם מאמינים שאלוקים קיים. הם השיבו: "ברור שכן!", היר הם מאמינים בני מאמינים. האדמו"ר השיב להם שהוא לא מאמין שאלוקים קיים. הם שאלו אותו כיצד הוא אומר דבר כזה, הרי זה דברי כפירה. הוא השיב להם (הם ישבו ליד השולחן): האם אתה מאמינים םשהושלחן הזה קיים? הוא שאלו אותו בחזרה: מה יש פה להאמין פה? אנחנו יודעים שהוא קיים, הוא פה.הוא ענה להם שאותו דבר גם אלוקים. מה הצורך להגיד שאנחנו "מאמינים" שהו קיים, אם אנחנו יודעים את זה? הרי התורה מצוה אותנו לדעת שאלוקים קיים ולא רק רק להאמין בזה.

אבל אמונה באלוקים - זה משהו אחר, זאת אמונה שדברים הם אמת, אמונה שהוא עושה הכל בצדק, שהוא רואה את הכל, שהוא יקיים את מה שהוא הבטיח. כמו שכתוב על אמנותו של אברהם אבינו (עליו השלום!): "וְהֶאֱמִן בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה" (בראשית טו, ו). במה בדיוק אברהם אבינו האמין בה'? בזה שהוא קיים? את זה הוא ידע עוד לפני, ובדיוק רגע לפני הקב"ה דיבר איתו. אלא אברהם אבינו האמין במה שה' יתברך הבטיח לו בפסוק הקודם: זרע.

אני מאוד שמחה שאתה מאמין, אני פשוט לא

^ אני כן גם שמח שאני אמין במה שהוא אמת.

השאלה האם אכפת לך מלדעת את האמת...

האם יש הוכחה חזקה מהאמונה?

כי אנשים מאמינים חושבים שהם צודקים 100 אחוז ולא מוכנים בכלל לחשוב על אופמיה שהם טועים