מה אתם מעדיפים להאמין באלוקים כל החיים ואז לגלות שהוא לא קיים או לא להאמין באלוקים ואז לגלות שטעיתם והוא כן קיים

לא להאמין.

לא להאמין ואז לגלות שהוא כן קיים

להאמין ואז לגלות שהוא לא קיים.

אני אתאיסט, זה כנראה עונה על השאלה.

להאמין ולגלות שהוא לא קיים
אם אני מאמין והוא לא באמת קיים אז הפסדתי כולה איזה כמה דברים שהם קטנים ביחס לעולם הבא

אענה באופן תיאורתי בלבד (אלוקים כן קיים, לא עניין של אולי כן, ואולי לא):

הראשון עדיף. לא היה לי איך להצעטר על הטעות שלי. במקרה השני יהיה לי איך להצטער...

עדיף להאמין ולגלות שלא קיים.
לכן הייתי מאמין באלוהים אם הסבירות הייתה מספיק גבוהה..

אין שאלה מכיוון שאין הוכחה מספקת מלכתחילה.אני מעדיף למצוא הוכחות שתומכות/סותרות טענות במקום להסתמך על אמונה בלבד

ולשאלה: אין לי שמץ של מושג מה שכן קרה לי זה בתכלס הייתי מאמין אבל אני כבר לא חושב שיש דבר כשה/ לפחות לא אכפת לו מאיתנו או שהוא נתן לנו לעשות את שלנו והוא לא מתערב