8 תשובות
reading forces you to be quit in a world that no longer makes place for that. ~john green
ובעיקרון פשוט כי זה מעניין, לפעמים זה גורם לי להרגיש עצובה, או שמחה או אפילו מובכת, זה תלוי בספר
וכי זה הדבר הכי קרוב שיש לי ללהיות בתוך הראש של מישהו אחר
ובעיקרון פשוט כי זה מעניין, לפעמים זה גורם לי להרגיש עצובה, או שמחה או אפילו מובכת, זה תלוי בספר
וכי זה הדבר הכי קרוב שיש לי ללהיות בתוך הראש של מישהו אחר
לפעמים אתה פשוט מתנתק וזה ממש עוזר. אני נגיד אם אני במצב רוח ממש חרא פשוט קוראת. זה ממש מפתח את הדימיון
אני נהנית מהרוגע הזה של להתנתק מהעולם, לעבור לעולם אחר עם אנשים אחרים ומקומות אחרים.
לשכוח מהבעיות שלי, ולשקוע בעלילה. ספר הוא מעין מקום מפלט כשאני מרגישה רע, מקום לברוח אליו.
וגם סתם לקרוא כשמשעמם :)
לשכוח מהבעיות שלי, ולשקוע בעלילה. ספר הוא מעין מקום מפלט כשאני מרגישה רע, מקום לברוח אליו.
וגם סתם לקרוא כשמשעמם :)
שואל השאלה:
^וואו.
^וואו.
אני קוראת לפעמים ספרים כדי להתנתק מהעולם. כשאני קוראת זה נותן לי מנוחה מהטלפון למשל וזה גורם לי להתעסק בדברים יותר חשובים. זה גם ממש מרגיע ומהנה וזה גורם לי לשכוח מכל הצרות שיש.
אני לא
אני יודעת שרוב האנשים אוהבים לקרוא כי זה עוזר להם להתנתק, כי "העולם הזה לא מספיק לי" וכו'.
אני אישית קוראת כי אני אוהבת להבין דברים, אני קוראת כי אני רוצה להבין דברים שאני לא אבין אלא אם אקרא עליהם.
אני אוהבת לקרוא כדי להביא את טבע האדם, את ההיסטוריה, מספרים מסויימים אפשר לפעמים להבין גם את העתיד.
אני לא קוראת בשביל לחשוב על עולם אחר, אני קוראת בשביל לחשוב על העולם בו אני חיה ואיך זה מתקשר ומה אני יכולה ללמוד מזה כדי שמחר יהיה לי יותר קל לקום בבוקר.
בגלל זה גם נגיד פנטזיה ורומנטיקה אלו דברים שפחות מדברים אליי (לפחות בשלב זה).
ואני מרגישה כאילו המידע שיש לי מתרחב, וזה בא לידי ביטוי ביום יום.
שיחות שיש לי עם אנשים, יש לי כל כך הרבה ידע להוסיף בזכות אותם ספרים. בזכות גם משפטים שאהבתי מאיזה ספר נגיד התפסן בשדה השיפון, היום בדיוק היה לי שיחה עם מישהי שאמרה שלא צריך להביא פרחים לדייט ואני לא הסכמתי, והבאתי את המשפט של הולדן - "מי רוצה פרחים שהוא מת? אף אחד." בטענה שלפעמים אנחנו שוכחים להביא פרחים לאנשים שבחיים ונזכרים להתנצל בפרחים רק לאחר פטירתם.
אלו הדברים הקטנים, המשפטים הקטנים שאחר כך משנים לי פרספקטיבות על חיי היום יום שלי.
אני אישית קוראת כי אני אוהבת להבין דברים, אני קוראת כי אני רוצה להבין דברים שאני לא אבין אלא אם אקרא עליהם.
אני אוהבת לקרוא כדי להביא את טבע האדם, את ההיסטוריה, מספרים מסויימים אפשר לפעמים להבין גם את העתיד.
אני לא קוראת בשביל לחשוב על עולם אחר, אני קוראת בשביל לחשוב על העולם בו אני חיה ואיך זה מתקשר ומה אני יכולה ללמוד מזה כדי שמחר יהיה לי יותר קל לקום בבוקר.
בגלל זה גם נגיד פנטזיה ורומנטיקה אלו דברים שפחות מדברים אליי (לפחות בשלב זה).
ואני מרגישה כאילו המידע שיש לי מתרחב, וזה בא לידי ביטוי ביום יום.
שיחות שיש לי עם אנשים, יש לי כל כך הרבה ידע להוסיף בזכות אותם ספרים. בזכות גם משפטים שאהבתי מאיזה ספר נגיד התפסן בשדה השיפון, היום בדיוק היה לי שיחה עם מישהי שאמרה שלא צריך להביא פרחים לדייט ואני לא הסכמתי, והבאתי את המשפט של הולדן - "מי רוצה פרחים שהוא מת? אף אחד." בטענה שלפעמים אנחנו שוכחים להביא פרחים לאנשים שבחיים ונזכרים להתנצל בפרחים רק לאחר פטירתם.
אלו הדברים הקטנים, המשפטים הקטנים שאחר כך משנים לי פרספקטיבות על חיי היום יום שלי.
אני קוראת רומנים בעיקר ,
אני חושבת שלקרוא ספרים זה הדבר הכי מרגיע בעולם. במיוחד רומנים , זה נותן לך תקווה לזוגיות וחיים מעניינים יותר ממה שיש לך .
זה מוציא אותך לרגע מהעולם שאתה נמצא בו ומכניס אותך לתוך הספר .
זה נורא תלוי בספר , תמצא ספר שתוכל לשקוע בתוכו ותגלו עולם אחר :)
אני חושבת שלקרוא ספרים זה הדבר הכי מרגיע בעולם. במיוחד רומנים , זה נותן לך תקווה לזוגיות וחיים מעניינים יותר ממה שיש לך .
זה מוציא אותך לרגע מהעולם שאתה נמצא בו ומכניס אותך לתוך הספר .
זה נורא תלוי בספר , תמצא ספר שתוכל לשקוע בתוכו ותגלו עולם אחר :)