לא יודעת אם אני בסדר או ממש אנוכית ואגואיסטית

ביסודי הייתה לי "חברה" אחת 6 שנים והבדידות הייתה מטורפת והיסודי במיוחד כיתה ג-ו היתה התקופה הכי גרועה בחיי
בחטיבה לקחתי את עצמי בידיים ויהיו לי איזה 5 חברות מאוד מאוד מאוד קרובות וזה לגמרי הספיק במיוחד שהן נורא קרובות
עכשיו אני בתיכון וכל החברות האלו חוץ מאחת (החברה ההכי טובה שלי) בכיתות אחרות בכלל ותקעו אותי בכיתה נוראית זוועה שבועיים ראשונים של הבית ספר כל יום בכיתי עד הלילה וכל הבנות היו איתי בכיתה הקודמת (אני שונאת אותן חוץ מאת החברה הכי טובה שלי) ובכללי אנחנו רק 9 בנות ש-7 מהן אני שונאת
הבנים מחרידים ליטרלי כל מה שהם עושים זה מתמטיקה והם באמת לא מוציאים מילה ולא כלום פשוט זוועה
בגלל היסודי אני מכירה את התחושת בדידות מאוד מאוד מקרוב ואני לא יכולה שזה יקרה לי שוב בתיכון
תמיד חלמתי על כמה חברים יהיו לי בתיכון ובנתיים יש לי ממש קצת ממגמות אבל מהכיתה רק את חברה הכי טובה שלי
מלא ילדים מנסים לעבור מהכיתה שלי כי היא פשוט גרועה ולא נותנים אני ניסיתי וניסיתי כל החודשיים האלו ומשכו אותי בזמנים הרבה יותר מדיי, חברה הכי טובה שלי גם ניסתה אבל אפילו לקח לי זמן לשכנע אותה לבקש לעבור (בהתחלה היא חשבה שהכיתה הזאת סבבה) עכשיו היא מבינה שהכיתה לא סבבה אבל יש לה יותר חברות שם ממני והיא גם לא שונאת אף אחד שם ברמה כמו שאני שונאת
בכל מקרה אני המשכתי לעשות שיחות
והיא עשתה שיחה אחת ואחרי שהיועצת אמרה לה לא היא די וויתרה, אני לקראת מעבר בעזרת השם אחרי שנלחמתי על זה מלא והיא לא מנסה אפילו אבל אני כן יודעת שהיא קוצה לעבור אבל כנראה לא ברמה שאני רוצה ואחרי שהיועצת אמרה לה לא היא לא עושה עם זה כלום
הסיבה שלא מעבירים זה כי יש להו ממש קצת ילדים אז יהיה קשה להעביר את שתינו אני רוצה לעבור ואני מאוד אוהבת את חברה הכי טובה שלי והיא הבן אדם הכי קרוב אלי חוץ ממשפחה גרעינית ובאמת שרע לי בכיתה הזאת אבל אני יודעת שכנראה לא נוכל לעבור ביחד ואני בכל זאת עוברתבגלל שלשתינו אין כמעט חברות אני רוצה שאני אעבור אז להכיר לה מהכיתה שלי וככה היא לא תהיה לבד גם וזה לא שאני אעזוב אותה לגמרי אני אהיה איתה בהפסקות הארוכות כמה שאני אוכל ואני אנסה להפגש איתה כמה שיותר ויש להו חמש שעות אנגלית בשבוע ביחד
בקיצור מי שהגיע עד לפה
אתם חושבים שזה ממש ממש נוראי שאני עוברת בלעדיה למרות שהיא גם רוצה?