כבר נמאס לי באמת נמאס לי!

אני מזדהה איתך. תנסי ליצור קשרים עם ילדים אחרים

אולי תנסי לדבר עם מישהו משם? אם את לא רוצה או שפשוט הם מתעלמים שוב תנסי באמת ליצור קשרים עם ילדים אחרים:)

היי אנונימית,
אני מתאר לעצמי עם כמה ייאוש נכתב הפוסט.. לא יכול שלא להבחין בתחושת הבדידות שאולי עולה ממך.. אולי את גם מרגישה שקופה אל מול אותם ילדים..
אני רואה שציינת שזה מזכיר לך את התקופה שעשו עלייך חרם.. ייתכן שאותם זיכרונות רק מעצימים את כל תחושות הייאוש והבדידות שמתעוררות, ולכן אני יכול לתאר לעצמי כמה זה עלול להכביד על חיי היום- יום שלך..
יקרה, אני רוצה שתדעי שאת לא צריכה להישאר עם התחושות האלו לבדך.. יכול להיות ששיתוף בן או בת משפחה, מורה או יועצ/ת בית הספר, יוכל להקל רק מעצם השיתוף אליהם..
בנוסף, אם תרצי, אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך לצ'אט אנונימי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלו בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות כלל.. תוכלי לפרוק את שעל ליבך, ונוכל לשמש כאוזן קשבת עם כל מה שתבחרי להביא..
מחכים לך..
מתנדב סה"ר