ראיתי היום חרדי ברחוב והוא עשה עליי כפייה דתית ואני בטראומה

מה הוא עשה?
אם זה פגע בך אז כן...

שואל השאלה:
הסתכל עליי במבט שיפוטי שכמו ציפה ממני לשים חצאית עד הברכיים

את לא יכולה לדעת אם זאת הייתה הכוונה שלו. בעייתי מאוד לשפוט אנשים על סמך מבטים.

שואל השאלה:
הוא גם כיסה לילד שלו את העיניים ואמר לו לא להסתכל עליי

זאת לא כפיה דתית, הוא בוחר איך לחנך את הילדים שלו.

שואל השאלה:
ואם הוא היה יורק על האדמה מולי כדי לחנך את הילד שלו זה היה בסדר?

אם הוא היה יורק עלייך זה לא היה בסדר, היית יכולה לתבוע אותו.
אבל לירוק על האדמה זו פשוט התנהגות פסולה מבחינה מוסרית, אך לא לא חוקית.
בכל מקרה זה לא מה שהוא עשה:)

מה שהוא עשה לא נקרא כפייה דתית...

שואל השאלה:
הנקודה שיש גבול גם לאיך לחנך, לירוק על האדמה מולי ולהסתיר את העיניים של הילד ולומר לו שאני כך וכך מול הפרצוף שלי פגום מוסרית באותה מידה

אמרת שהוא לא ירק

אני לא חושב. הדרך שבה הוא מחנך את ילדיו היא לא עניינך, והוא גם לא ירק על הרצפה כך שזה בכלל לא רלוונטי.
לתרץ את שנאת החרדים שלך בכל התקלות שלך באדם חרדי שחי את חייו היא מעשה מגוחך.

שואל השאלה:
אני כן חושבת. אם הדרך שבה הוא מחנך ילדים בפומבי משפילה אותי, אז כן הוא פגע בי.

באותה המידה אני יכול לטעון שהדרך שבה חינכו אותך בפארק לפני חמש שנים השפילה אותי... למי אכפת? זה עניינו של האבא, לא שלך.

זו דרך החינוך שלהם ואת לא יכולה להתערב או להביע דעה כל כך...

לפי ההלכה אדם שרואב אישה יפה באופן לא אנושי, צריך לירוק לארץ, תתיחסי לזה כאל מחמאה (;. (עם זאת, גם ההלכה אומרת שצריך לעשות זאת בלי שאותה אישה תשים לב, נראה שהוא פעל באינסטינקט וכדו')

מה שהוא עשה זה נוראי אבל זה לא כפייה

הוא צודק.

למה את הולכת בחוסר צניעות?

למה את רוצה שיקבלו את זה בסבבה זה שאת הולכת כמו שאת הולכת, כאילו זה ליגיטימי איך שאת הולכת, ואת לא עושה שום דבר רע (את כן), אם את הולכת לא צנוע?

אלוקים אמר ללכת בצניעות. את לא עושה את זה. שאי בתוצאות.

^אבל שלא ידחוף תאף שלו לעניינים של אחרים ובטח שלא ישפיל אותה ככה

^ למה לא? צריך למחות נגד רמיסת חוקים של ה' יתברך.

האם את חושבת שרב אדא בר אהבה נהג לא כשורה.

ברגע שהוא ראה מישהי (חושב שיהא יהודיה, ובסוף התברר שהיא הייתה גויה, וכלן הוא הצטרך לשלם לה 400 זוז בבית דין על הבושה) מישהי עם כרבולת אדומה - הוא קרע את זה מעליה בלי לחושב פעמיים, ובלי לשאול יותר מדי שאלות (ברכות כ ע"א). הגמרא משבחת אותו על מסירת נפשו על קידוש השם.

ממתי לדאוג שיהודים לא יעבור על מה שהיהודים אמורים לשמור - זה נקרא "לדחוף את האף לעניינים שהם לא שלך"? מה עם "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט ע"א)?

כן איזה מן פתרון זה לקרוע בגד לא צנוע

^^תוצאה הוא יכול לחשוב שהיא צריכה ללכת בצניעות אבל זה ממש לא מקומו לבוא ולהוכיח אותה או להכריח אותה ללבוש צנוע

^זה לא אותו הדבר בכלל

^^אני מנסה להבין איך אתה משווה את זה שמישהו פוגע במישהו לבין מישהי שמתלבשת לא צנוע

finger cross, זה לא עניין רק של לחשוב, וכיול. ברו שהוא אמרו להיות ככה, כי עובדה שיש חיוב ללכת בצניעות. זאת לא שאלה בכלל. השאלה מה עושים שרואים שעוברים על ההכלה הזאת. לקחת את זה בסבבה? ממש לא. מי שעובר על זה - צריך להטיל עליו סנצקיות. שירגיש רע שהוא עבר על זה, אולי יכנס משהו יחליט לקלוט שמה שהוא עושה - זה לא תקין. עובדה שהיא מבינה שככה רצו להכריח אותה להתבלש בצניעות, ושראו אותו ברע שהיא לא התלבשה ככה. אז שתגנע, ותחחיל לשיים את מה שמצופה ממנה.

לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, למה את חשובת שללכת בחסור צנעות פחות חרמו מלתת למישהו מכות? זה הרבה יותר גרוע. מכות - זה כאב חולף, אבהל להתלבש בחסור צניעות - זה להחטיא מישהו ולפגוע בעולם הבא שלו אותו אחד.

חלאס רלאות אנשים רעים רק את אלה שמתנהגים רע עם אנשים אחרים, אבל לא את לא אלה שעבורים על רצונו של ה' יתברך.

אחד שמתנהג רע לאנשים אחרים (רק אחד כזה) - זאת לא הגדרה מדוייקת ונכונה לאדם רשע. רק חילוניים או אנשים שחסרה להם דעת תורה ומוסר חושבים ככה.

איפה ההתבלטות שלך לחכמי התלמוד?

את צריכה ללמוד איך להתלבש ולא ללכת ככה ברחוב החרדי התנהג בצורה נורמלית. למה שהילדים שלו יראו אותך? את צריכה להתבייש בעצמך וללמוד להתלבש

פעם שניה היום מנסה להוסיף קצת רגישות. הילדה כותבת בעצמה שהיא בטראומה! אם זה היה ואם זה לא היה כפיה דתית. זה פגע.
לשואלת- תגידי להורים שלך. הם יחבקו ויעזרו לך.
ל'תוצאה'- אתה אומר מה עם "כל ישראל ערבין זה לזה", עכשיו מה עם "ואהבת לרעיך"? מה עם "דרך ארץ קדמה לתורה"?

מה הקשר לדבר עם ההורים.
הוא כולה העיר לך. את חוטאת אותו!
ולדבר עם ההורים לא יעזור.

^^ מה עם למחות בעוברי עבירה?

זו בכלל לא כפייה דתית.
מסכימה עם כל מה ש'תוצאה' כתב.

'תוצאה'. הממ. קשה לי לדעת מה בדיוק ישכנע אותך. אני מכירה כל כך הרבה סיפורים, אבל איזה אחד מהם באמת יעזור? אני רק רוצה לשאול: אתה שונא חילונים? אם היית, אני מניחה שלא היית באתר הזה, כי אנחנו, הדתיים, די במיעוט פה. בוא נגיד ככה: אני מניחה שרוב הבנות באתר ובכלל בארץ הולכות עם מכנסיים. האם זה הופך אותם לרעות? לדעתי ממש לא. כרגע, יש כאן ילדה מסכנה שלא שואלת לדעתך הדתית בנושא. היא פגועה. ועכשיו היא כנראה עוד יותר. אתה צריך להשלים עם העובדה שהיא לא דתיה. זה אפילו לא נושא לדיון. העלת את הפסוק "כל ישראל ערבין זה לזה". כשאני קוראת את הפסוק, הוא אומר לי שכשלמישהו בישראל רע, גם לי רע. שמחובתי לעזור לאחים ולאחיות שלי לא משנה מה הדעות והגישות שלהם. אחותך קיבלה מכה. אם אתה לא יכול לעזור, אל תפצע אותה עוד.

לאחת עם הפרופיל השחור. את צודקת שזאת לא בדיוק כפיה דתית, אבל בתור ילדה זה דבר שפוגע. חוץ מזה, מוזר לי שחילונים עוד לא יצאו להגנתה. עזבו את הכפייה הדתית. זה באמת זכותו של החרדי, אבל נראה מי יגיד שדבר כזה לא מערער.

^^ לא. מה שהוא אומר שאנחנו כן אחראיות על עבירות ש ליהודים אחרים. זה יצא מפסוק "וכשלו איש באחיו" (ויקרא כו, לז). הגמרא מתרגמת את זה ל"איש בעון אחיו", ומה זה היא מסיקה "מלמד שכל ישרראל ערבים זה בזה, (שבועות לט ע"א).

הבעיה ששומעים משפטים בלי ללמוד אותם בתוך המקור עצמו - מגיעים להבנה לא נכונה.

זה נוראי !!

תוצאה יקר, דבר ראשון התפעלתי מהבקיאות שלך, אבל אני עדיין לא מסכימה.
הטיעון שלך נכון, אבל החיים לא שחור ולבן.
1. לתורה כל כך חשוב שנתייחס יפה אחד לשני! יש המון מצוות בין בן אדם לחברו, וכמו שאתה יודע, עליהם יום הכיפורים לא מכפר. למשל בגמרא: החושד בכשרים לוקה בגופו- אסור לחשוד בכשרים, אבל ברשעים מותר רק בוודאות: הוי דן כל אדם לכף זכות (אם אתה רואה מעשה שאפשר לפרש לכאן או לכאן, דנים לזכות). אתה באמת יכול להסיק לפי איך שילדה מתלבשת שהיא 'רשעה'? האם יש כאן איזושהי וודאות? האם אתה מכיר אותה? היא יכולה להיות הכי יראת שמיים בעולם.
2. '"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא"'-בעצם לפי הפסוק הזה, אתה צודק. אסור לשנוא את עם ישראל בלב, אבל מותר להוכיח אותם.
א"ר טרפון: תמה אני אם יש בדור הזה מי שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך, אומר לו טול קורה מבין עיניך. אמר ר' אלעזר בן עזריה: תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח...
בקיצור, אפשר להבין שבדור הזה תוכחה לא בדיוק משפיעה, ואפילו מרחיקה מהדת. ברגע שכופים על חילונים את הדת מתעוררת בהם שנאה נוראה לדתיים וחמור מכך: לה' יתברך. להיפך, צריך להתייחס אליהם באהבה גדולה. להראות להם שגם אנחנו בני אדם.

דבר ראשון, היא בכלל לא נשמעת יראת שנעם.

לבוש - אותיות לא בוש.

סימן של יראת אלוקים - זה בושה (עייני נדרים כ ע"א).

שמח שגם את בקיאה.

בקיצור, מה שכתבת - הכל טוב ויפה.

הבעיה נמצא במשפט אחרון: "להראות להם שגם אנחנו בני אדם."

^ זה למה? מה זה "גם אנחנו"? כאילו פשוט שהחילוניים בני אדם (למה זה באמת פשוט?), והשאלה היא האם גם הדתיים או בני אדם, או שלא. זה נקרא לצאת מנקודת הנחדה שכילו להיות חילנוי יותר טוב, והחיסרון הוא בדתי. אסור לנו בתור דתיים לפגוע כבודים של יראי ה'. להפך, חובה להדגיש שהם הולכים בדרך טובה. בניוגד לחילונים שממרים את פיו של מי שברא אותם.

לא הבנתי בדיוק את הקושי, אבל מבינה שיש צורך להרחיב. חשוב לי לציין שזה כבר עניין של השקפה. הרבה פעמים כשלא מכירים את הדת מקרוב, לא רואים את המוסר במצוות. אני חושבת שלהרבה אנשים שגדלו כחילוניים הדת היהודית נראית מאוד קרה, אבל כמובן (לפחות לנו) זה לא כך. אומנם יש מצוות שאנחנו לא יודעים את טעמן ועדיין מקיימים אותם, אבל רוב המצוות באות לטובתנו ומנומקות היטב, גם על ידי חכמים. כשדתיים לא מתחשבים בחילוניים ומתנהגים כאילו הם הרבה יותר טובים ונעלים, באופן טבעי הם מתחילים לשנוא דתיים. ברגע שהם שונאים דתיים הם מסתכלים על מי שהדתיים הולכים על פיו, היינו ה' יתברך! בצורה הזאת, מעשינו יכולים לגרור לחילול ה' גדול! כשכתבתי: 'להראות להם שגם אנחנו בני אדם,' התכוונתי בדיוק לדבר הזה. ברגע שמראים לאנשים שלא מאמינים בדת שאנחנו אוהבים גם אותם, דבר ראשון אנחנו מלכדים את עם ישראל שזה בעל חשיבות בפני עצמו. (ברכינו אבינו כולנו כאחד- 'שכאשר יש כולנו כאחד מביא הדבר מיד לברכינו אבינו באור פניך')
כשמתקרבים לאנשים לא שומרי תורה ומצוות, אין זו ירידה ברוחניות כלל וכלל.
בנוסף, חוץ מערך אחדות ישראל, ברגע שהם רואים שאנחנו עוזרים להם, שאנחנו לא רק: "יצורים נוראיים שלוקחים כספים לישיבות", הם באופן אוטומטי מתקרבים גם לדת.

מקבל הרבה ממה כתבת, אבל לא את זה:

"ברגע שמראים לאנשים שלא מאמינים בדת שאנחנו אוהבים גם אותם,"

- זה בהחלט נוגד את מה שכתב הרמב"ם בהקדמת פירושו לפרק "חלק" במסכת סנהדקין, שמצות אהבת ישרלא נוהגדת רק כלפי מי שמאמין בכל י"ג עיקרי האמונה, וכלפי מי שלא מאמין באחד מהם - לא.

אבל בנקודה הזאת אולי תגידי שזה דשייך לדורות הקודמים, ומפה יתחיל הפלפול על "תינוקות שנשבו", וניסיון להכניס להגדרה הזאת את *כל* מי שלא מאמין בימינו... ללא יוצא מן הכלל.