מהי נקודת השיא בסיפור נקמתו של סבל?

היצירה עצמה מדברת על למך, סבל בעל כוחות רבים עם אמונה גדולה השוכן בצפת. למך הסבל שמר על רכוש הלקוח כראוי, עבודתו הייתה רצינית ומקצועית. עם זאת, דרש על כל עבודת סבלות שכר נמוך בהרבה משכרם של הסבלים האחרים.

הסיבוך מתחיל ביום אחד, כאשר אדם בשם זלמן התורכי, מבקש מלמך להוביל בשבילו 3 חביות ברזל כבדות במורד הגבעה לכפר עין זיתים. למך מסכים ומתחיל במלאכה הקשה שנמשכה כשעתיים לכל הפחות.
כשהגיע למך, מזיע ומלוכלך לבית הבד שבכפר,הכפריים התחילו לצחוק על מראהו המלוכלך של למך, איתם הוסיף וצחק גם זלמן התורכי.
זלמן התורכי צחק אף על פי שהיה מרוצה מאוד מן העבודה, החליט להציע ללמך שכר גבוה יותר. כשזלמן שאל את למך על שכרו, השיב למך "שני בשליקים! פרוטה לא פחות!". זלמן באותו רגע החליט לעשות צחוק גדול מלמך ושאל אותו בזלזול: "ובשליק אחד לא תקבל?" למך איים על זלמן שאם ישלם לו פחות משני בשליקים, הוא יגלגל את החביות בחזרה לצפת. תשובתו של למך הייתה בלתי צפויה לחלוטין. המשיך להתווכח איתו זלמן התורכי, עד שלמך התחיל לגלגל את החביות בחזרה לצפת. כשהגיע לצפת, הבין למך כיצד הושפל כבודו.
זלמן, קיווה שכל הבדיחה הזו תגרום לביסוסו מבחינה חברתית בצפת, אך ההיפך קרה תושבי צפת זעמו על זלמן שהתעלל וניצל את למך. איש לא האמין לזלמן כשסיפר שהוא ישלם לו פי עשרה, תושבי הכפר סירבו להאמין לאמירותיו.

אם אני לא טועה אז בערך חודש לאחר אותו מעשה נורא של זלמן כלפי למך, מגיע למך לחנות של זלמן. למך עמד שם מבלי לזוז ורק הסתכל עליו.
זלמן נבהל מאוד ופחד שלמך יפגע בו.
לאחר זמן מה שהתבונן זלמן התורכי בלמך, נפל זלמן על ספר החשבונות שלו ללא רוח חיים.
תושבי צפת לא הבינו כיצד קרה שזלמן מת ושיערו שזה בה כנקמה מן השמיים.

כשהוא מגיע לבקר את זלמן וזלמן מת או משהו כזה