לדעתכם אנשים יכולים להשתנות? אשמח אם תפרטו

כן

לא

כן, רוב האנשים יכולים להשתנות כשהם צעירים, אבל יש כאלה שלא יכולים להשתנות

כן אני מאמינה ברעיון אבל לא שכולם יכולים להשתנות

לא, אנשים לא משתנים אף פעם וגם לא ישתנו. ויהי מה.

לא

תלוי במה

חד משמעית כן. אנשים עוברים דברים שמשנים את הבן אדם ואין מה להתווכח.
מקרים משנים אנשים, טראומות וכו שמשנים את הנקודת מבט של הבן אדם.
אולי יש בן אדם שקיבל על עצמו להיות בן אדם יותר טוב והוא מצליח, גם זה שינוי.

ברור.
ליתר דיוק, אדם משתנה כל הזמן. אנחנו לא אדם שהיינו ברגע שלפני, בכל רגע ורגע אנחנו משתנים מעט, עד שהשינויים האלה יביאו לשינוי גדול לאורך זמן.
האם אנחנו משתנים עד כדי אי-זיהוי? לא תמיד. אנחנו תמיד נהיה דומים יחסית במראה ובאישיות למי שהיינו עד לא מזמן, ולפעמים גם לטווח הארוך, אבל בהחלט נהיה שונים.
השינוי יכול להיות דרמטי (כמו 180 מעלות), או מאוד קטן.

השינוי יכול לנבוע מטעויות, מחוויות, מאנשים שסביבך, סתם מהתבגרות ועוד.

כן, למשל גידול במוח יכול לשנות את האדם באופן מהותי

ברור , אדם עם עבודת המידות ופגמי האופי יכול להשתנות מקצה לקצה.

לדעתי כן ואני אפרט.
השינוי מתחיל קודם כל בראש, ברגע שהאדם מכיר בחסרונות שלו ויודע מה לשנות הוא יכול להשתנות (אני מדבר על שינוי לטובה) אבל אם האדם הוא אדיש ומרוכז בעצמו אין ביכולתו להשתנות, כי אינו מסתכל על הסביבה ואין בו התחשבות.

ברור שכן, אבל זה תלוי בהמון משתנים: גיל, סביבה, חברה, מה שלמדת בילדות ועוד...

לא.

כשמדברים על שינוי אצל אנשים צריך להקדים ולהסביר.
החסידות מלמדת שיש שתי מונחים שמסבירים בצורה כללית את האופי שלנו.
מדותיו הטבעיות - כלומר, האופי האישי שלי, יש אנשים שנואים לכעס, יש אנשים שנואים לאהבה, יש שנוטים לשכל, למזוכיזים, סדאיזם, וכו' וכו'.
לכל אחד בטבעו יש סוג מסויים של דברים שהוא נמשך אליהם.
למשל, יש כאלה שמה שהם רוצים זה רק מסיבות ובחורות ומוזיקה, זה הדברים שהם נהנים מהם.
ויש כאלה שנמשכים לפגיעה עצמית, לסבל, הם נהנים מהדיכאון ומלהרגיש סבל.
טבעיות מדותיו - דהיינו, למה משמש הטבע האישי שלי.
למשל, אני יכול להיות בן אדם שאוהב לשמוח ולהכיר אנשים ולהנות, ואני יכול לקחת את זה למקום ''רע'' של מסיבות, וסמים ובנות. ואני יכול לקחת את זה למקום טוב של לשמח חתן וכלה, לשמח אנשים, לרקוד לכבוד ה' וכו'.
כנ''ל לגבי אנשים שנמשכים לדיכאון ולעצבות, אנשים כאלה לרוב יהיה להם יותר קל לתחום את עצמם לזמנים, ולסזיפיות הדתית, כלומר להשתמש בהנאה שלהם מ''לסבול'' ולהשתמש בזה להלחם ברצונות הרעים שלהם, ולמנוע מעצם הנאות רעות.
כלומר גם את אותה המשיכה עצמה ניתן לקחת לטוב ולרע.


עכשיו, האם אדם יכול להשתנות?
אז נתחיל מטבע מדותיו של אדם, זה משהו שייחסית קל לשנות, כי לא מדובר כאן בשינוי מהקצה אל הקצה, אלה רק לקחת את הכוחות שכבר קיימים בי ולהשתמש בהם למקומות טובים.
אבל אם מדברים על מדותיו הטבעיות של אדם, זה כבר הרבה יותר מסובך, כי זה לשנות מהות, להפוך מאדם שמח למריר וההפך, זה מאוד מאוד קשה.
אבל החסידות אומרת שגם זה אפשרי, אבל זה אפשרי על ידי לימוד החסידות והליכה בדרכי החסידות.

אדם לא משתנה אם אין לו סיבה מספיק חזקה.
אם לא קשה לו אז לא יהיה לו סיבה להשתנות
לכן אם מישהו רוצה להשתנות הוא חייב לשים את עצמו במקום שאין לו ברירה בלי השינוי
אבל וודאי שאם אפשר לקלקל אפשר גם לתקן!!!
ואין שום ייאוש בעולם כלל......