חזרתי עכשיו הביתה ואני עוד שניה מקיאה מבכי

אני מפוצצת
החיים שלי קורסים
אין לי פ*קינג כלום
אין לי חברים, אין לי תמיכה, אין לי כסף שאני יכולה לברוח איתו רחוק מפה או לתקן נזקים שגרמתי, אין לי שקט, אין לי שמחה
רק רעש ודקירות בלב כל יום מחדש
קורים יותר מדי דברים שאני לא מסוגלת להכיל אותם
אני מוצפת ואין לי למי לפרוק ועם מי לדבר ועם מי לצחוק
אני מרגישה לבד
אני לבד
כל יום אני כלואה לבד בבית, בחושך, בוכה, סובלת, מייסרת את עצמי, מנזיחה את עצמי, נחנקת מעצמי כבר
אני מרגישה מגעילה, אני נגעלת מעצמי
אני שונאת את עצמי
אני מיואשת מעצמי ואני מייאשת את כל מי שמסביבי
עושה רק רע לכולם
אני נטל
לאף אחד לא אכפת ממני וגם לי כבר לא
כואב לי כבר, כואב לי פיזית
אני לא יכולה להחזיק את עצמי יותר
אין לי כוחות, אני מפורקת
לא משנה כמה אני מנסה לקום וכמה נלחמת בעצמי בשיניים זה רק יוצר נזק גדול יותר, רק מחמיר את העומס הנפשי שלי, רק סוגר עליי יותר
אני לא מצליחה למצוא פתרון שיציל אותי מעצמי כבר ומהבור הזה שאין לו סוף
ואני מנסה, כמה שאני מנסה, ואף אחד לא רואה את זה

מה לעשות עם עצמי עכשיו? אני רק רוצה להרגיש תועלת, להפסיק לסבול מהקיום של עצמי. כואב לי כל כך מהחיים האלה. אני רוצה להרגיש שאני חיה, לא שאני שורדת על סף התמוטטות