"אז למה נעלמת?" . "למה לא הייתה כאן?" אמרתי ודמעות זלגו מעיניי, הוא השיב "לא רציתי לפגוע בך אני עצמי מפורק לרסיסים לא יכולתי להשאר עוד, הייתי צריך זמן". "זמן למה?" שאלתי, הוא חייך חיוך רחב זה לא היה החיוך הרגיל שלו חשבתי , ואז הוא אמר "את,את הסיבה שזה התחיל , את הסיבה לכל מה שקרה עד עכשיו, את הסיבה לרסיסים שנמצאים בתוך הלב שלי כבר יותר מדי זמן". הוא התקדם אלי בצעד נועז והכניס את ידו לכיס , הרגשתי את פעימות ליבי מתחזקות מרגע לרגע ,דחקתי את עצמי להרגע , הרי אני מכירה אותו כבר זמן מה הוא לא יפגע בי חשבתי . הוא הוציא להב מכיסו והתקדם עוד צעד לעברי. "מה מה אתה עושה?" שאלתי. הוא החל לרוץ לעברי והעביר לרוחב בטני את הלהב. "אני אוהב אותך" הוא אמר והמשיך לחתוך אותי. "למה..למה גרמת לי לשנוא אותך?"הוא המשיך לחתוך לא יכלתי להתנגד לא הרגשתי יותר כלום הכל נעלם בעיניי. "לא רציתי שתשנא אותי,רציתי שנשאר לתמיד עד המוות" אמרתי ועצמתי את עיני ותחושת רוגע שטפה את כל גופי. זהו זה נגמר.