19 תשובות
כן וזה בסדר לפי דעתי זה בהתחלה ממש מציק אבל למדים ליחיות אם זה
כן, תקופות כאלו...
אבל תנסי לעזור לעצמך. לטובתך. 3>
אבל תנסי לעזור לעצמך. לטובתך. 3>
כרווקה נצחית רוב הזמן אני מבינה אותך
אנחם אותך בזה שאת לא לבד :)
אני כל כך מבינה אותך, מצטרפת לשאלה):
אנונימית
כשתלמדי לאהוב את עצמך ולדאוג ולהקדיש זמן לעצמך אז לא תרגישי ככה.. את לא צריכה שמישהו יאהב אותך שיהיה לך משמעות בחיים..
אנונימית
מבינה אותך
יש תקופות כאלו
אני לא מאבחנת או משהו או אומרת בוודאות אבל זה תסמינים של דיכאון, כמובן לא בטוח בכלל אבל כדאי לבדוק:)
יש תקופות כאלו
אני לא מאבחנת או משהו או אומרת בוודאות אבל זה תסמינים של דיכאון, כמובן לא בטוח בכלל אבל כדאי לבדוק:)
בטח, קורה הרבה פעמים לכולם, תקופות.
מבין אותך.
יש פעמים שגם אני מרגיש ככה
יש פעמים שגם אני מרגיש ככה
בטח שזה הגיוני, אני נורא מצטערת שאת צריכה להתמודד עם רגשות כאלה.. הם משתלטים ועמוקים ואת נבעלת עמוק עמוק, כמו מין מוות פנימי?
זה נורא.
ריקנות יכולה להיווצר מכלכך הרבה סיבות ולרוב קשה להבין ממה..
אני אפרט כאן על כמה סיבות.. אולי תוכלי למצוא הזדהות.
יכול להיות שאת מתמודדת עם מחסור במשעמות? יכול להיות שבמשך הרבה מאוד זמן הרגשת שיש תכלית לכך שאת כאן.. לכך שאת פועלת ועושה.. שיש לך מטרה וסיבה?
ופתאום.. איבדת אותה? את כבר לא מוצאת אותה ולא רואה למה להמשיך, לא מבינה מה מחכה לך אי שם בעתיד..
זו הרגשה מתסכלת וחודרנית להרגיש חסר משמעות.
או.. שאת אולי כן מרגישה משמעות? אולי את מרגישה ריקנות על שעדיין לא מצאת את אותה משמעות? את יודעת שהיא שם איפשהו אבל לא מצליחה למצוא אותה.
או שאולי את בכלל מרגישה שאת לא מצליחה למצא אותה, לעמוד בדרישות המשמעות.
ריקנות יכולה להיווצר גם כתוצאה מהדחקה כלשהי.
אולי אירוע טראומתי שעברת ואת לא הצלחת להכיל את כל הכאב שהוא הסב לך. הוא גרם לך לכל כך הרבה פחד, עצב, בדידות, חוסר אונים וכדומה ובעצם בחרת להתנתק מעצמך ומהרגשות. לאלחש את הכאב.
אבל ברגע שנוצר אותו אלחוש של הרגשות המכאיבים הוא משפיע על כל הרגשות.. וככה בעצם החיים נהיים אפרוריים ומשעממים, חסרי משמעות או במילים אחרות יש תחושת ריקנות.
סיבה היא אחרת היא חוסר ביטחון בנוגע להתבטאות ובלהגיד את מה שעל ליבך, את לא מסוגלת לעמוד על שלך, ובאופן כללי מנותקת מחלקים מסוימים באישיותך.. והמצב הזה של חוסר יכולת לבטא חלקים בתוכינו.. הוא לרוב נגרם אצל ילדים שקיבלו אהבה והערכה בעיקר כשענו על ציפיות ההורים/ החברה.
וסיבה אחרת היא הרגשה של חוסר נוכחות.. ניתוק מהמציאות. בהווה של החברה המדכאת שלנו זה קצת קל להישאב לזרם בלתי פוסק של מחשבות וסיפורים.
כל עוד הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו בראש הוא נעים וחיובי, אנחנו בעננים.
אבל ברגע שהמחשבות שליליות או שאנחנו קולטים שכל המטרות והתכנונים שלנו לעתיד וגם כל הנוסטלגיות שלנו מהעבר אלו רק סיפורים חסרי משמעות. ברגע הזה ריקנות עשויה להשתלט. (חשוב מאוד להתמקד בהווה ולא לחלום רחוק מדי..)
ואולי את פשוט מרגישה ממש לבד ואכזבה ענקית.
מקווה מאוד שזה אולי עזר להבין קצת
ואני כאן בשבילך אם את רוצה קצת חברה או אוזן קשבת
תישארי חזקה, תנסי לצוף מעט
תזכרי שאת מקסימה, ובבקשה תנסי לא לתת לזה להשתלט עלייך!!
זה נורא.
ריקנות יכולה להיווצר מכלכך הרבה סיבות ולרוב קשה להבין ממה..
אני אפרט כאן על כמה סיבות.. אולי תוכלי למצוא הזדהות.
יכול להיות שאת מתמודדת עם מחסור במשעמות? יכול להיות שבמשך הרבה מאוד זמן הרגשת שיש תכלית לכך שאת כאן.. לכך שאת פועלת ועושה.. שיש לך מטרה וסיבה?
ופתאום.. איבדת אותה? את כבר לא מוצאת אותה ולא רואה למה להמשיך, לא מבינה מה מחכה לך אי שם בעתיד..
זו הרגשה מתסכלת וחודרנית להרגיש חסר משמעות.
או.. שאת אולי כן מרגישה משמעות? אולי את מרגישה ריקנות על שעדיין לא מצאת את אותה משמעות? את יודעת שהיא שם איפשהו אבל לא מצליחה למצוא אותה.
או שאולי את בכלל מרגישה שאת לא מצליחה למצא אותה, לעמוד בדרישות המשמעות.
ריקנות יכולה להיווצר גם כתוצאה מהדחקה כלשהי.
אולי אירוע טראומתי שעברת ואת לא הצלחת להכיל את כל הכאב שהוא הסב לך. הוא גרם לך לכל כך הרבה פחד, עצב, בדידות, חוסר אונים וכדומה ובעצם בחרת להתנתק מעצמך ומהרגשות. לאלחש את הכאב.
אבל ברגע שנוצר אותו אלחוש של הרגשות המכאיבים הוא משפיע על כל הרגשות.. וככה בעצם החיים נהיים אפרוריים ומשעממים, חסרי משמעות או במילים אחרות יש תחושת ריקנות.
סיבה היא אחרת היא חוסר ביטחון בנוגע להתבטאות ובלהגיד את מה שעל ליבך, את לא מסוגלת לעמוד על שלך, ובאופן כללי מנותקת מחלקים מסוימים באישיותך.. והמצב הזה של חוסר יכולת לבטא חלקים בתוכינו.. הוא לרוב נגרם אצל ילדים שקיבלו אהבה והערכה בעיקר כשענו על ציפיות ההורים/ החברה.
וסיבה אחרת היא הרגשה של חוסר נוכחות.. ניתוק מהמציאות. בהווה של החברה המדכאת שלנו זה קצת קל להישאב לזרם בלתי פוסק של מחשבות וסיפורים.
כל עוד הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו בראש הוא נעים וחיובי, אנחנו בעננים.
אבל ברגע שהמחשבות שליליות או שאנחנו קולטים שכל המטרות והתכנונים שלנו לעתיד וגם כל הנוסטלגיות שלנו מהעבר אלו רק סיפורים חסרי משמעות. ברגע הזה ריקנות עשויה להשתלט. (חשוב מאוד להתמקד בהווה ולא לחלום רחוק מדי..)
ואולי את פשוט מרגישה ממש לבד ואכזבה ענקית.
מקווה מאוד שזה אולי עזר להבין קצת
ואני כאן בשבילך אם את רוצה קצת חברה או אוזן קשבת
תישארי חזקה, תנסי לצוף מעט
תזכרי שאת מקסימה, ובבקשה תנסי לא לתת לזה להשתלט עלייך!!
כן זה הגיוני לגמרי
הגיוני. אתה תצא מזה, זה עליות וירידות בחיים
יש מצב זה מישהו שנפטר?
גם אני ככה מאז שסבתא שלי נפטרה לפני שנתיים
גם אני ככה מאז שסבתא שלי נפטרה לפני שנתיים
כן אפילו שלפעמים את עם הרבה אנשים דווקא שם את מרגישה הכי לבד, המוח זה דבר מוזר
גם לי יש תקופות כאלה
צריך למצוא תחביבים, נושאים שבאלך ללמוד עליהם יותר שמרתקים ומסקרנים אותך
עשיתי מחברת שלמה על אבולוציה וזה היה ממש מעניין, ובכללי של קריסטלים ודברים של הטבע מכדור הארץ ודברים מסתוריים כזה
ממליצה זה גורם להרגשה טובה שאת לומדת צשהו חדש
צריך למצוא תחביבים, נושאים שבאלך ללמוד עליהם יותר שמרתקים ומסקרנים אותך
עשיתי מחברת שלמה על אבולוציה וזה היה ממש מעניין, ובכללי של קריסטלים ודברים של הטבע מכדור הארץ ודברים מסתוריים כזה
ממליצה זה גורם להרגשה טובה שאת לומדת צשהו חדש
אנונימית
כן אני מרגיש ככה מלא זמן
זה נורמאלי יש תקופות כאלו
תנסי פחות להיות בטלפון, תתעסקי בתחביבים שלך ותהיי עם אנשים שאת אוהבת
תנסי פחות להיות בטלפון, תתעסקי בתחביבים שלך ותהיי עם אנשים שאת אוהבת
וואי גם אני
מאוד
באותו הנושא: