אוף סבתא שלי נראה לי תמות עוד מעט המצב הפיזי שלה מחמיר כל כך

לא נעים לי להגיד את זה אבל לפחות תיפרדי ממנה יפה

חס וחלילה

אני מבינה את ההרגשה שלך, כי הייתי גם במצב הזה (לא עם סבתא, אבל עדיין). אני בטוחה שיהיה לך קשה מאוד לראות אותה במצב הזה - אבל תחשבי שאם את לא תראי אותה, את תתחרטי. מניסיון אני אומרת לך.
יהיה לך מאוד לא נעים לראות אותה, ולא נעים זה כלום לעומת מה שתרגישי, אבל אני חושבת שזה שווה את זה.

תלוי מה המצב, אם המצב ממש חמור לדעתי עדיף שתמנעי מלראות אותה ככה, זה רק יעשה לך חרדות ובכל אופן זיכרון רע..

כן, זה יכול לשמח אותה מאוד!

אוקיי סבתא שלי גם הייתה חולה ממש ואז לקחו אותה לבית חולים ולא הספקתי לראות אותה לפני שהיא נפטרה כי היא הייתה שם מלא זמן, אני לא אומרת שהיא בטוח תמות אבל כדיי לך לראות אותה כמה שאפשר אם את יודעת שיש אפילו את הסיכון הכי גדול לאבד אותה, מניסיון.

שואל השאלה:
כאילו היא פשוט לא יכולה לקום מהמיטה כבר מבחינה פיזית אני לא יודעת אם זה יראה טראומטי אבל לא יודעת
אני פשוט זוכרת שהיא עצובה רצח היא כבר לא רוצה לחיות נמאס לה לא יודעת אם אני יכולה להסתכל על זה

תנשמי עמוק, תזכרי שהיא עדיין פה ותהני מהזמן הזה שלא יחזור. הכל יהיה בסדר. לפחות שהזמן יגיע תהיי בלב שלם עם עצמך שהיית שם לפני הסוף

^^השאלה היא מה יהיה לך יותר קשה -
המחשבה שהייתה לך את ההזדמנות לראות אותה פעם אחרונה, ואת לא הלכת, או המחשבה שראית אותה במצב כל כך גרוע.
אני אישית הייתי בוחרת ללכת, למרות שאני בטוחה שזה קשה בטירוף

כן לי סבא מת אחרי שאמא שלי היתה אותו בברוגז והיא מזה עצובה

היי, גם אני הייתי במצב הזה עם סבא שלי. לפני שהןא נפטר לא הלכתי לבקר אותו בכלל ואחריי שהוא נפטר הרגשתי כלכך רע והצטערתי שלא ראיתי אותו בפעם האחרונה. עד היום אני מצטערת על זה וקשה לי עם זה. בבקשה אל תעשי את הטעות הזאת גם

סבא שלי זכרונו לברכה אומנם נפטר מהקורונה אבל בתקופה שלו למרות שבבית חולים הוא נראה ממש ממש רע ולא הלכתי לבקר אותו בגלל "סיכונים למשפחה" ואני כלכך מתחרטת על זה.
אני מקווה שסבתא שלך לא תמות בזמן הקרוב, אבל בלי קשר תנצלי את הזמן שיש לך לראות אותה, כשאני יכולה לראות את סבתא שלי אפילו לחמש דקות אני נכנסת

אני מקווה שיהיה טוב.
לפחות תיפרדי ממנה יפה אם חס וחלילה היא תמות.

אני בטוחה שהיא מאוד תשמח לראות אותך

אני מבינה אותך,גם לי זה קרה ועדיין קורה,אני ממש מצטערת על זה:(,מה שאני מציעה לעשות זה ללכת אפילו אם זה לא להרבה זמן,זה ישמח אותה:),וזה יגרום לך להרגיש יותר טוב,את הולכת עם עוד אנשים אליה חוץ מאמא שלך? אם כן דברי גם איתם,אם לא,לכי למקום אחר אחרי שתהיי אצל סבתא שלך קצת ואחרי שתתענייני בה.ככה תרגישי טוב עם עצמך:)

אני גם במצב הזה עם סבא שלי עכשיו ולמרות שזה קשה לי אני משתדלת לבוא אליו לפחות פעם בשבוע כדי לשמח אותו כי גם ככה בקושי נשאר לו זמן להיות כאן
ממליצה לך להתגבר ולבקר אותה כי אם לא רת תצטערי על זה אחכ

סבתא שלי גם הייתה חולה ולצערי היא נפטרה והדבר האחרון היחיד שאני זוכרת זה שניפרדתי ממנה לא ממש נפרדתי כי לא ידעתי שהיא תמות, והיא הייתה חולת קורונה שככ. יותר קשה להיפגש איתה ואסור לחבק. ושהסכימו לי להיפגש איתה ממש שמחתי אז אני יכולה להגיד לך שכן תלכי תפגשי איתה ולפחות תיפרדי ממנה יפה ואולי גם מצבה ישתפר ולא תצטרכי קיצר זה יעשה לך טוב וגם יעשה נחת שהיא תראה אותך היא תהיה רגועה ותחבקי אותה חזק ותדאגי להיות ילדה ולעזור לה שצריך

*להיות לידה

לכי לראות אותהה
את תתחרטי על זה אם לא

כנ"ל
ושתיהן הן החברות הכי טובות שלי
אני בטח אבכה עוד שנים אחר כך...
פשוט תיהיי איתה כשהיא יחסית בסדר, ככה לפחות ישארו לך זכרונות טובים ממנה, גם בסוף, ותביני שהמוות לגיטימי וקורה לכל אחד מאיתנו בסופו של דבר, כשאין מה להילחם בזה כי זה פשוט קורה ועוד אין לזה תרופה ואולי גם לא תהיה. זה מה שלמדתי כבר מהמוות של שני הסבים שלי ומהחתולים ומהחיות מחמד של חברות שלי שנפטרו גם

קרה לי בדיוק אותו הדבר, אני לא רוצה להפחיד אבל היא נפטרה בערך יומיים אחרי שראיתי אותה, והיה לי מאוד קשה לראות אותה. היא נראתה כמו שלד, ונכנסתי להתקף חרדה עצום. אבל כדאי לל ללכת לפגוש אותה כדי שלא תצטערי על זה אחר כך.
אבל עדיין לא קרה שום אסון, תחשבי חיובי, ואני פה אם את צריכה:)

קרה לי בדיוק אותו דבר לפני שסבתא רבתא שלי נפטרה, ממש היה לי קשה לראות אותה כי היא הייתה נראית לא היא פשוט, לא זיהתה אותנו ולא יכלה לעשות כלום לבד. לא הייתי מסוגלת לרכות את זה ולא ראיתי אותה מעל שנה, תמיד אמרו לי זה לא יפה וזה אבל לא ידעו שהיה לי קשה פיצוצים.
בסופו של דבר היא נפטרה יהי זכרה ברוך, בהתחלה התחרטתי שלא הלכתי ואחכ פשוט הבנתי שהיה לי קשה. תלכי עם הלב שלך. אני לא מתחרטת שלא הלכתי. הלכתי עם הלב שלי.

היי אני ממש מבינה אותך
אני לילה אחד הייתי עם סבתא שלי בבית חולים, באחד הלילות אני זו שנשארתי איתה ולאחר כמה דקות היא התחילה להקיא דם וכו ולקחו אותה לניתוח חירום ומישם הכל הדרדר
אני האחרונה שדיברה איתה, כי מהחדר ניתוח לקחו אותה ישר לטיפול נמרץ מורדמת ומונשמת, כל הגוף שלה התעוות וכולה הייתה מנופחת וככ פחדתי לראות אותה כך בהתחשב שלפני רגע דיברנו והכל היה בסדר
כשנכנסתי לטיפול נמרץ רק הסתכלתי עליה והתחלתי לבכות בהיסטריה ויצאתי מישם בריצה זה היה נוראי אבל חשבתי בצורה שקולה והתמקדתי באותו רגע בה ואמרתי אני רוצה להיות שם בשבילה ולהיות לידה, ופשוט התגברתי על זה והייתי לידה ואני שמחה על הרגעים האלו כי יומיים אחכ היא נפטרה
את תשמחי על הרגעים האלו, תנצלי את הזמן הזה, אנשים לא חיים לנצח, בטח שאת מספרת שמצבה לא ככ טוב
מאחלת בריאות לכולנו, תהיי חזקה ותעשי את סבתא שלך מאושרת גם אם את לא חושבת שהיא רואה/ שומעת או מרגישה אותך
היא חשה הכל

תלכי

היי אהובה
אני רוצה להגיד לך שהייתי במצב הזה , ממש בדיוק כזה , סבתא שלי עברה אירוע מוחי ומשם זה התדרדר לדברים קשים מאוד , הייתי סהכ ילדה קטנה (בת 10-11 ) וזה היה לי כל כך קשה , תמיד הייתי מבקרת אותה בבית החולים , ותאמיני לי שלא רציתי לא בגלל שלא רציתי להיות איתה , פחדתי לראות אותה ככה , פחדתי להישאר איתה לבד , זה היה מפחיד ואני באמת יכולה להבין אותך , אבל אני חושבת שבאמת כדאי לך ללכת ולהיות איתה קצת , הייתי עושה הכל כרגע בשביל לראות אותה או את סבא שלי , זה היה ממש קשוח בשבילי בגיל ככ קטן להסתובב שם בבתי חולים , אבל עשיתי הכל בשביל לשמח אותה , גם היו דברים מעבר לזה , המשפחה שלי הייתה בסכסוך ענק , והיא עדיין , בתי משפט והכל
אני פשוט חושבת שכדאי שתלכי ותהיי איתה כמה שאת יכולה , זה יכאב לך כשתאבדי אותה:(

כן, תנצלי את הרגעים האחרונים שלך איתה.. תחזיקי לה את היד, הזמן הזה לא יחזור ואת תצטערי על זה.
רפואה שלמה❤

תפרדי ממנה טוב ותגידי כל מה שאת רוצה להגיד ותקווי ששום דבר לא יקרה. ניסים קורים, המצב שלה יכול להשתפר ברגע אבל את לא יכולה לדעת מה יקרה ומתי, תעשי כל מה שאת יכולה כדי לגרום לה ולעצמך להרגיש טוב עכשיו למקרה שמשהו יקרה בעתיד הקרוב. בכל מקרה החלמה מהירה ואני מקווה שתעברו את זה בשלום

אל תדאגי אם היא לא יכולה לקום גם סבתא רבתא שלי גכה והיר ככה כבר בערך 3 4 שנים

אבל אל תחשבי על זה! תהיי אופטימית ותתפללי והכל יהיה טוב!!

תקשיבי לתחושות שלך, אם לדעתך את תרגישי פספוס או תצטערי שלא נפרדת ממנה כמו שצריך כנראה שכדאי שתלכי להפרד ממנה ולהיות לצידה.
אם לדעתך לראות אותה, לזכור אותה בצורה כזאת וכל המצב יכניס אותך לטראומה ולרדות ואת מעדיפה לזכור אותה באופן חיובי ולא במצב בו היא נמצאת כרגע כנראה שכדאי שלא תלכי..
בשורות טובות! החלמה מהירה!

חס ושלום

ואני חושבת שכדאי לך ללכת. את תתחרטי אם לא.

תלוי איך היא מרגישה עם זה..
סבתא שלי נגיד ממש לא רצתה לראות אותי כי היא לא רצתה דאני אראה אותה במצב הזה
אם את חושבת שזה יעשה לה טוב כדאי לך ללכת לפחות שתראי אותה
והחלמה מהירה!!

תיהי איתה כמה שאת יכולה

ברור שללכת
כל עוד את יודעת שלא נשאר לה הרבה זמן תלכי בשבילה שהיא תשמח למרות שזה קשה לך
את צריכה לבלות איתה את הרגעים שנשארו לכם

כדאי שתלכי, אם לא תלכי והיא תמות הלי שתראי אותה נראה לי שתרגישי רע עם זה