מה הייתם חושבים אם הייתם רואים בספריה מישהי עם לבוש דתי שקוראת את הספר "אלוהים אינו גדול: איך הדת מרעילה את העולם"?

שהיא ספקנית, או שהיא מפקפקת באמונה שלה
מה נחשב לבוש דתי? אם זה סתם צנוע אז אולי אני אחשוב שהיא לא דתיה, אם זה כיסוי ראש או משהו בסגנון אז מה שכתבתי קודם

שהיא מתפכחת, לאט לאט נחשפת לדעות שונות ומפתחת דעה משל עצמה.

שואל השאלה:
^^^^מה הכוונה ב"*סתם* כדי להבין את הצד השני"? היית באה עם הנחה מראש וודאות שהטענות שכותב הספר מביא לא ישכנעו אותך, ולא משנה מהן?

שואל השאלה:
^^מה הכוונה ב"לא פוחדת"?

^^ האמת שכן, אני קוראת הרבה מאוד דברים שסותרים את מה שאני מאמינה בו.

^^^לא הבנתי את השאלה שלך
בסתם התכוונתי שהשמלה/חצאית מעבר לברך ושיש סוודר או שרוול ארוך שזה נחשב דתי אבל זה לא רק, ויכול להיות סתם סגנון צנוע

שואל השאלה:
^^אני אישית חושבת שזו טעות להתקבע מחשבתית באופן הזה עוד לפני קריאת הספר.
את קוראת ספרים שנוגדים את תפיסותיך, וזה עושה רושם חיצוני של פתיחות, אבל בתוך תוכך את יודעת שלא תשתכנעי, כלומר את בטוחה במאת האחוזים בנכונות דעותייך, למרות שאין לך סיבה לחשוב כך בעולם שאף דבר בו ודאי.

שואל השאלה:
^^פניתי אל rock star

אה אופס

אבל אני לא כזו. נולדתי דתייה, ולפני שנתיים היה לי משבר, הפכתי לאתאיסטית, היה לי ולכולם ברור שלא אשאר בדת הרבה זמן.
ואז קרה מה שקרה וזה התהפך.
ואני מאמינה שיש אלוהים, במיליון אחוז. אין לי בעיה לקרוא דברים שסותרים את זה, אבל אם אקרא בראש פתוח לגמרי - לא יהיה לי עמוד שדרה או דעה.

שהיא עוברת על איסור "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר טו, לט).

וכמו שכתב הרמב"ם במשנה תורה, "ולא עבודה זרה בלבד - הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה - מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב: מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.

כיצד? - פעמים יתור אחר עבודה זרה; ופעמים יחשוב בייחוד הבורא, שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה, מה לפנים מה לאחור; ופעמים בנבואה, שמא היא אמת שמא אינה; ופעמים בתורה, שמא היא מן השמיים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידון בהן עד שיידע האמת על בורייו, ונמצא יוצא לידי מינות.


ועל עניין זה הזהירה תורה, ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם, אשר אתם זונים, אחריהם" (במדבר טו, לט) - כלומר לא יימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה, וידמה שמחשבתו משגת האמת. כך אמרו חכמים, "אחרי לבבכם" - זו מינות; "ואחרי עיניכם" - זו זנות. ולאו זה, אף על פי שהוא גורם לאדם לטורדו מן העולם הבא, אין בו מלקות" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק ב, הלכה ג).

מה? זה מאוד לא הגיוני וזה דברים שאסור לקרוא גם אם אתה עושה את זה סתם כדי ללמוד

שהיא חושבת מעבר, שהיא לא אטומה. אני יכולה לראות את עצמי בסיטואציה כזו, אבל סתם כדי להבין את הצד השני.

מישהי עם אחלה ספרים אבל מוח דפוק.

אין לי מה לחפש בספרייה, במיוחד שיש בה דברים כאלו
- אבל ברור שהיא לא דתייה..

לא הייתי חושבת כלום שתעשה מה שבאלה

שהיא לא באמת דתייה

שזה לא סותר היא גדלה במשפחה של דתיים ובסודיות מהם היא מתנגדת ולא אוהבת את הדת ואין לה עם מי לשתף אז היא קונה תעסוקות בנושא במקרה הזה ספר.

^^^ למה להכינס לספקות במה שאנחנו לא אמורים להספתק, אלא להתחרק מאותם ספקות מיותרות.

"ספק" בגימטריא "עמלק" (240). שזה קירר את ישראל וגרם להם לשאול האם יש את ה' אם אין...

שהיא באה לצחוק על הספר

חחח זה גדול

זה איסור מהתורה לקרוא בספרים הללו כמו שהמשתמש מעליי אמר. ספרים שמסתכלים על היהדות בצורה עקומה מפספסים את היופי שלה, והם אלו שמרעילים את האדם מההבנה שהקב"ה העניק לו כליות שעובדות (שלא יצטרך דיאליזה), לב שעובד (שלא יסתמך על קוצב לב), רגליים שעובדות (שלא יצטרך קביים/ כסא גלגלים) ועוד... וגם מי שחסרים לו חלק מהדברים, יכוך להתבונן בדברים שהקב"ה העניק לנו ולהבין לגבי אותם ספרים שליליים ש"כל הפוסל במומו פוסל" ובדרך כלל מי שכתב אותם היה ממורמר על הדת

^^ אין לי כוח לספור אם מכוון אליי, אענה בכל מקרה, מקסימום תתעלמי.

אני משאירה מקום לספק, כל אדם שמכיר אותי יודע שאני רחוקה מלהסכים עם משהו בנוגע לדת. כלומר, אני מקיימת הכול (משתדלת, בכל אופן) אבל האם אני מסכימה עם זה? האם אני חושבת שיש משהו נכון בסקילה על חילול שבת? או שאין שום דבר נגד אנסים? פדופילים? בעיות שהן מהותיות כרגע? חוסר השוויון הלא צודק (יש כזה צודק) בין גברים לנשים?

אני דתייה.

שואל השאלה:
^^^^^^^זה לא הכל או כלום. לא התכוונתי שכדאי לקרוא ספרים כאלו בראש פתוח לגמרי, כי כפי שאמרת, לא נוכל לגבש דעה יציבה. התכוונתי לכך שכדאי לקרוא ספרים כאלו בלי להיות בטוחים לגמרי בצדקתנו אלא להשאיר מקום לספק.

נ.ב: סתם שאלה, את רק תאיסטית, ולא דתיה? תתעלמי כרצונך

^^^^^^הו, חזרת

הייתי חושש לה, אם היא לא הרחיקה לכת

הייתי מניחה שיש מצב שהיא מבולבלת ומפקפקת במה שאמרו לה שנכון
או שהיא אתאיסטית כמוני מתוך כפייה ומבחוץ לבושה כרגיל בגלל הרצון של ההורים

כולם פה מספרים כבר סיפורים, אבל מה הבעיה יש אנשים דתיים שרוצים גם לדעת מה אנשים שלא מאמינים חושבים, ומה הסיבות שלהם

שואל השאלה:
rock star,
אה, אוקיי. אז את מפקפקת בנכונות היהדות ומשוכנעת שאלוהים קיים ("מאמינה שיש אלוהים במיליון אחוז" - לדברייך).
אמנם את מטילה ספק בדת, אך בנוגע לקיומו של אלוהים את לא משאירה מקום לספק..

בסופו של יום, מי שמצטער על המצוות שעושה - גם ככה לא מקבל עליהם שכר

כלום שתקרא מה שהיא רוצה,
1 לבוש לא אומר כלום על בן אדם
2 לדתיים מותר לקרא ספרים שלא מתאימים לדתיים הם יכולים להיות פתוחים לעוד דעות ולהתעניין והפוך כך גם לחילונים.

מקושר -
היה לי חבר בישיבה שהיה מקושר ליענקי ק.
אהבתי את השם