איך להתמודד עם זה שאני לא יכולה לכתוב יותר את הסיפור שלי בגלל שיש יותר מדי לחץ בחיים שלי בתקופה הזאת?

מה זאת אומרת הלכה לפח? מה פתאום?
לא הכל אבודד
תקופות קשות באות והולכות זה הגיוני ואנושי
אל תתייאשיי

אולי פשוט תמשיכי אחרי תקופה מסוימת? זה לא אומר שאת לא צריכה לסיים את הסיפור רק כי את עוברת תקופה קשה. תקופות קשות עוברות.תאמיני לי. אני הייתי שם. הייתי שם חצי שנה. ואני יודעת שזה לא כזה יעזור לשמוע את זה אבל זה באמת עובר.

שואל השאלה:
בגלל שהראש שלי לא נמצא שם או בעולם של כתיבה באופן כללי. אני צריכה שיהיה לי חופש כדי לכתוב. הכוונה היא שלא יהיו לי עוד מלא דברים על הראש
נורא קשה להתרכז בסיפור כשיש איזה עשרים פרויקטים שונים להגיש. בערך כל פעם שאני כותבת כמעט יש לי מחשבות כמו "את צריכה ללמוד עכשיו. לא למדת מספיק היום. יש עבודת הגשה להכין. זה לא הזמן לכתוב סיפורים..."
כן אבל עד שהתקופה הזאת תעבור ייקח נצח ואני גם לא מסוגלת ללמוד ארבע שעות ביום ככה שלוקח לי יותר זמן לעשות דברים. כן יש לי הרבה זמן פנוי, אבל הראש שלי מוטרד כל הזמן וזה מפריע לי באמת לדמיין את הדמויות שלי ומה הן יעשו. אני יכולה לכתוב עכשיו, אבל אני צריכה קודם להיות רגועה בשביל זה. גם בילגנתי את כל הסיפור שלי. קיצר החיים שלי בלאגן אחד גדול.

אז אולי במקום לחשוב את כל המחשבות האלה. תסדרי לך את הזמן , תראי כל יום שאת מספיקה את כל הדברים שתיכננת ואז תכתבי? לא חייב לכתוב כל יום אגב :) וגם אם נראה לך שיש לך מלא מטלות בסופו של דבר זה נגמר ויש תקופה יותר רגועה

שואל השאלה:
אני גרועה בלסדר את הזמן וגם כמו שאמרתי אני בדרך כלל לא מספיקה את הדברים שתכננתי כי תמיד קורים דברים בלתי צפויים. בכל מקרה, גם על הלימודים אני יכולה לשבת רק שעתיים בערך לפני שהמוח שלי נשרף, אבל יש ימים שאני לומדת יותר שעות. הבעיה שלי עכשיו זה שמרוב שהתרחקתי מהסיפור הזה אני לא יודעת איך לחזור אליו? אני יכולה לכתוב משהו, סתם קטע, אבל מה הטעם? זה באמת מצב מורכב וקשה לי להסביר אותו... אני רוצה לחזור להיות כמו פעם שיכולתי לבהות שעה בקיר וסתם לדמיין דברים. זאת הבעיה שלי, שאני לא מצליחה כמעט לדמיין את הדמויות. אני עונה על שאלות כמו ראיון איתן וזה סתם.. זה פשוט מילים בלי משמעות.

אס אולי כדאי לשקול קצת הפסקה. ולחזור לזה שפתאום יהיה לך ניצוץ לסיפור.אוצעם אני לא כותבת סיפורים אבל אני מאוד אוהבת לצייר וליצור. ואני מבינה מה זה להיתקע בלי רעיון. אבל בגלל שאת אומנית הניצוץ יכול לחזור כל שנייה.
אני מצטערת לשמוע שממש עמוס לך. בכל מקרה אם את צריכה עזרה או משהו הינני כאן :)

שואל השאלה:
אבל אני מפחדת כי איכשהו כל פעם שלקחתי הפסקה מסיפור שכתבתי, לא חזרתי אליו. אם אני לוקחת יותר משלושה ימים הפסקה מסיפור, אני כאילו שוכחת שהוא קיים....וזה לא שאין לי רעיונות. יש לי מלא רעיונות אבל אני לא יודעת איך לסדר אותם, אני לא יודעת בדיוק איך לחבר אותם לסיפור עצמו. אני גם מרגישה שאני כותבת גרוע :0 אני עכשיו מבזבזת את הזמן במקום לכתוב, אבל כל הסיפור התבלגן לי. האמת שכתבתי כבר שתי מחברות שלמות וכתבתי שלוש גרסאות לאותו סיפור ועכשיו גם גרסה רביעית משולבת בוורד אז חבל לוותר על הכל..
אולי אני פשוט צריכה להמשיך להעתיק מה שיש במחברת בינתיים וזהו.

אולי תעשיחנלך מחברת רעיונות? תרשמי שם כל רעיון שעולה לך בנוגע לסיפור. מסודר ובנפרד ואז תראי מה את עושה עם זה.