הגיוני שאני אוהבת להיות בדיכאון?

אני מאובחנת עם דיכאון כבר שנים וזאת הרגשה נוראית אבל אני מרגישה שזה חלק ממני ושאני אוהבת את החלק הזה בי ושבאיזשהו מקום אני שמחה שזאת אני ושאני חולה בדיכאון. לא הייתי מוותרת על הדיכאון שלי כי הוא מי שאני ואני אוהבת אותו למרות כל הנזקים שהוא עשה מישהו מזדהה?