2 תשובות
כעקרון תוכל לרשום את הפרט הזה בתוך קורות החיים שלך וכל חברה שתעסוק בתחומי של טכנאות אופטית כמו מכוני ראייה, מכונים תיקון ראייה יוכלו להשתמש בשרותיך. נשמע שהטכנאות הזאת היא משהו משמעותי וחיובי ואני בטוחה שיוכלו להשתמש בשרותי שלך בחברת "אלתא" שהיא חברה של התעשייה האווירית שיכולה לתת לך יופי של עבודה ביופי של כסף. בהנחה שאתה מקצוען ומוכשר מאוד בתחום. אני מציעה לך ללכת לעשות בצבא מה שאתה אוהב, אל תדאג בקשר לעתיד מהרגע הזה. יש לך המון זמן ללמוד כל מה שתרצה. תהנה:)
הי מתגייס נבון
תוכל לשרת רק היכן שהצבא ייאשר לך.
מה שתעשה אחרי השירות הסדיר, תלוי בהבנה שלך מה השקול המרכזי ללמוד.
קודמי אומר את מה שרבים אומרים ש"תוכל ללמוד מה שאתה רוצה".
ללמוד תוכל כל מה שיש לך כסף לשלם עבורו, אך מה הלאה?
מכוני הכשרה ומכללות מוכנות ללמד אותך אסטרולוגיה אינדונזית אם רק תרצה.
מה זה אומר?
עוד יותר חמור חלק מאלו מתיימר להכווין אותך בעזרת "יועצות" למה שכאילו- טוב לך.
למעשה הם ממלאים כסאות בקורסים שלהם.
המבחן של אלו פשוט- האם הם מבטיחים ומתחייבים בחוזה שתקבל עבודה במה שלמדת?
והתשובה היא לא!
מה שרבים מתעלמים ממנו היא סוגיה של כשרון תעסוקתי מרכזי שיש לכל אדם.
בד"כ יש רק אחד, נדירים האנשים שיש להם 2 כשרונות תעסוקתיים מרכזיים.
כשרון זה קריטי להבנה מה כדאי לך לעשות בחיים.
אם תלמד במסלול המותאם לכשרון שלך, מובטח שתצליח באותם למודים באיזור העשירון העלליון
או קרוב לכך.
ההשלכות של זה למססלול תעסוקתי ברורות:
מי שלמד לפי הכשרון התעוקתי שלו משיג מהר יתר קשב של מעסיק בעיסוק המתאים לכשרונו ויכול להשיג ראיון כשמוכן להשיג ההכוון בראיון.
אוטומטית סכויי אדם כזה קופצים כשאין עדיין הסטוריה ונסיון תעסוקתי קודם, כי המעסיק לוקח פחות סכון עם מי שיש לו כשרון וחסר נסיוןם, מאשר עם מישהו ששירת בצבא והוא בחור טוב אבל אין שום אינדיקציה מבוסת לכשרונו.
מה שקורה אחרי שהתקבלת כך לעבודה, זה משפר מאד את הישגיך שאתה עובד במה שיש לך כשרון משמעותי בו, ולפי זה משפר מאד את היחס של המעסיק ואת התגמולים הכפיים.
זה כצמובן מגדיל את איכות החיים שלך בעבודה והכנסתך.
מול זה יש הרבה אנשים שחושב ים ואומרים שאתה יכול ללמוד מה שתרצ.
השאלה היחידה היא אם גישה פופוליסטית כזו מוליכה לחיי עבודה מכניסים ומלאי סיפוק - עבור מאסות של מועמדים?
ובכן 35% מהצועמדים בתחילת חייהםפ אחרי השירות הצבאי טועים ובוחרים מסלולי לימוד שאינם מתאימים לכשרונם המרכזי.
ההשלכות החברתיות האישיות והכסספיות של זה מפורטות בתשובות קודמות שלי לאחרים.
מה שאני מציע זה שלגבי התקופה שאחרי השירות הסדיר תחשוב על זה כמשקיע, שכל שנה בה אתה מתקדם לעבר גיל 26 שנה אתה עדיין בכושר למידה גבוה.
מעבר לגיל זה אתה מתחיל להפסיד כושר למידה (המוח מצמצם יכולות) ולכן המצב לא באמת כזה שאדם אחראי יכול ללמוד מה שבא לו.
אם הוא טועה ולומד 4 שנים מה שבא לו ויש ססכוי שהוא טעה (35%), אז אם יתחיל לעשות שוב נסוי לפי מה שבא לו יעמטוד שוב מול אותו סכוי טעות, כי זה שאדם יודע שאלקטרוניקה שלמד זה לא מה שמתאים, לא מונע את הבחירה המוטעית בעיוק הבא או במלול הלמודים הבא.
לכן, עצתי היא שאחרי שנתיים בצבא תעשה מבדק הכוון תעסוקתי במכון מקצועי ואחראי.
גם על כך קרא בתשובותי האחרות בהרחבה.
בהצלחה
שוקי
תוכל לשרת רק היכן שהצבא ייאשר לך.
מה שתעשה אחרי השירות הסדיר, תלוי בהבנה שלך מה השקול המרכזי ללמוד.
קודמי אומר את מה שרבים אומרים ש"תוכל ללמוד מה שאתה רוצה".
ללמוד תוכל כל מה שיש לך כסף לשלם עבורו, אך מה הלאה?
מכוני הכשרה ומכללות מוכנות ללמד אותך אסטרולוגיה אינדונזית אם רק תרצה.
מה זה אומר?
עוד יותר חמור חלק מאלו מתיימר להכווין אותך בעזרת "יועצות" למה שכאילו- טוב לך.
למעשה הם ממלאים כסאות בקורסים שלהם.
המבחן של אלו פשוט- האם הם מבטיחים ומתחייבים בחוזה שתקבל עבודה במה שלמדת?
והתשובה היא לא!
מה שרבים מתעלמים ממנו היא סוגיה של כשרון תעסוקתי מרכזי שיש לכל אדם.
בד"כ יש רק אחד, נדירים האנשים שיש להם 2 כשרונות תעסוקתיים מרכזיים.
כשרון זה קריטי להבנה מה כדאי לך לעשות בחיים.
אם תלמד במסלול המותאם לכשרון שלך, מובטח שתצליח באותם למודים באיזור העשירון העלליון
או קרוב לכך.
ההשלכות של זה למססלול תעסוקתי ברורות:
מי שלמד לפי הכשרון התעוקתי שלו משיג מהר יתר קשב של מעסיק בעיסוק המתאים לכשרונו ויכול להשיג ראיון כשמוכן להשיג ההכוון בראיון.
אוטומטית סכויי אדם כזה קופצים כשאין עדיין הסטוריה ונסיון תעסוקתי קודם, כי המעסיק לוקח פחות סכון עם מי שיש לו כשרון וחסר נסיוןם, מאשר עם מישהו ששירת בצבא והוא בחור טוב אבל אין שום אינדיקציה מבוסת לכשרונו.
מה שקורה אחרי שהתקבלת כך לעבודה, זה משפר מאד את הישגיך שאתה עובד במה שיש לך כשרון משמעותי בו, ולפי זה משפר מאד את היחס של המעסיק ואת התגמולים הכפיים.
זה כצמובן מגדיל את איכות החיים שלך בעבודה והכנסתך.
מול זה יש הרבה אנשים שחושב ים ואומרים שאתה יכול ללמוד מה שתרצ.
השאלה היחידה היא אם גישה פופוליסטית כזו מוליכה לחיי עבודה מכניסים ומלאי סיפוק - עבור מאסות של מועמדים?
ובכן 35% מהצועמדים בתחילת חייהםפ אחרי השירות הצבאי טועים ובוחרים מסלולי לימוד שאינם מתאימים לכשרונם המרכזי.
ההשלכות החברתיות האישיות והכסספיות של זה מפורטות בתשובות קודמות שלי לאחרים.
מה שאני מציע זה שלגבי התקופה שאחרי השירות הסדיר תחשוב על זה כמשקיע, שכל שנה בה אתה מתקדם לעבר גיל 26 שנה אתה עדיין בכושר למידה גבוה.
מעבר לגיל זה אתה מתחיל להפסיד כושר למידה (המוח מצמצם יכולות) ולכן המצב לא באמת כזה שאדם אחראי יכול ללמוד מה שבא לו.
אם הוא טועה ולומד 4 שנים מה שבא לו ויש ססכוי שהוא טעה (35%), אז אם יתחיל לעשות שוב נסוי לפי מה שבא לו יעמטוד שוב מול אותו סכוי טעות, כי זה שאדם יודע שאלקטרוניקה שלמד זה לא מה שמתאים, לא מונע את הבחירה המוטעית בעיוק הבא או במלול הלמודים הבא.
לכן, עצתי היא שאחרי שנתיים בצבא תעשה מבדק הכוון תעסוקתי במכון מקצועי ואחראי.
גם על כך קרא בתשובותי האחרות בהרחבה.
בהצלחה
שוקי
באותו הנושא: