מה היה קורה ללא פסיכולוגים קליניים?

לא נורא

שואל השאלה:
מאיפה לך?

לא היה טוב

סיטואציות נפשיות היו מחמירות, ככל הנראה יותר מגיעות למצבים סיכוניים לאדם הסובל מההפרעה/ מחלה/ מצב או לסובבים אותו.

שואל השאלה:
אבל בין אם היה מוצלח מאוד או לא היתה יכולה להתפתח חלופה לפסיכולוגים

כמו מה

שואל השאלה:
כמו בני אדם שתומכים אחד בשני במקום לזרוק אנשים לפגישה אחת בשבוע עם פסיכולוג

זה לא מחליף, אני נניח מוקפת בבני אדם שתומכים בי ועדיין נמצאת בטיפול, זה ממש לא עונה על אותו הצורך.. זה לא שפסיכולוגים הם ברירת מחדל ובגלל שהם היו קיימים לא היה צורך להמציא קשרים אנושיים. זה די הפוך.. קשרים אנושיים היו קיימים אבל זה לא הספיק אז נוצרו פסיכולוגים.

שואל השאלה:
מאיפה אתה יודעת איזו תמיכה בני אדם יכלו לתת לולא טיפולים פסיכולוגיים?

כי אני חיה עם בני אדם...? ואני אדם בעצמי..? וגם פסיכולוגים הם בני אדם. אם בני אדם שאינם פסיכולוגים היו מספיקים לי לא הייתי צריכה טיפול פסיכולוגי. וזה לא כי הם לא רוצים מספיק או לא מתאמצים מספיק, לפסיכולוגים יש כלים וידע על הנפש שנחקר במשך שנים על גבי שנים. חברים שלי יתאמצו כמה שיתאמצו לא ידעו לפענח את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלי באותו האופן. וגם הפסיכולוגית שלי לא תוכל למלא את המקום של חברים שלי. הם פשוט ממלאים מקומות שונים לגמרי בחיים שלי.
יש שתי דרכים שאני רואה את חברים שלי מתמודדים עם הסיטואציה ללא פסיכולוגים קלינים- 1. תרחיש משונה בו כל אחד ואחת מאיתנו לומדים פסיכולוגיה ממש לעומק במשך 7 שנים 2. כל אחד פשוט נותן לך מלא הסברים מוזרים ולא מבוססים ולא מספקים שרק מבלבלים אותך יותר ומרחיקים אותך מאנשים כי בין חברים יש יחסים שיוויוניים וברגע של מצוקה את צריכה הרבה פעמים אדם שיתמקד רק בך ויקדיש מעצמו רק לך כדי לעזור לך להעמיק בעצמך כמו ביחסים עם פסיכולוג וכשזה קורה בין חברים זה יכול להיות ממש בעייתי.

תכלס לא צריך להרחיק לכת יותר מדי בשביל לבחון את הסיטואציה הזו, פסיכולוגים זה לא דבר שקיים כל כך הרבה שנים... פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה והוא נולד רק בסוף המאה ה19. וגם היום אפשר להשוות מקומות שיש בהם יותר שירות פסיכולוגי לכאלה עם פחות. זה לא כזה מופרך. פשוט ההשפעות של זה לא טובות במיוחד..

שואל השאלה:
אם יש את זה בתימצות אשמח.... תימצות של משפט