האם כשמישהו מספר לנו או אומר לנו משהו אנחנו צריכים להניח שזה אמת עד שזה יוכח כשקר או לא להניח שזה אמת עד שזה יוכח כאמת?

אם את סומכת על הבן אדם אז אין סיבה שזה יוכח כשקר

בעיקרון רוב האנשים (לפחות אלה שאני מכירה) נוטים להאמין שהכל אמת עד שיוכח אחרת.
אני מטילה ברוב הדברים שאומרים לי ספק כי קשה לי לסמוך על אחרים אז לא יודעת

לא הכי הבנתי את השאלה?
לא כל מה שאומרים לי אני חושב שזה אמת... רק אם אני סומך על הבן אדם כי איזה סיבה יש להם לשקר לי?

שואל השאלה:
^^^למה ברירת המחדל זה לסמוך?
יותר הגיוני שברירת המחדל תהיה לא לסמוך עד שנמצא סיבה לסמוך, לא?
^איזו סיבה יש לומר אמת? את זה צריך לברר ולהחליט האם הסיבה מוצדקת או לא

שואל השאלה:
למה עכשיו הנחתי שעניתם ברצינות על השאלה שלי (אפשר לראות את זה דרך התגובות שלי)?

שואל השאלה:
הרי זה כמו שטענה לא מתקבלת עד שהיא מוכחת כנכונה.
כשיש טענה x אני צריכה הצדקה לקבל אותו ולהניח שהוא נכון כי הטענה היא חיובית (ואגב, אם לא שמתם לב בכוונה כתבתי בשאלה שלי "לא להניח שזה אמת" ולא "להניח שזה שקר" כי אחרת גם הטענה הזו חיובית)
אחרת נוכל לקבל את כל הטענות הנטענות גם אם הן סותרות אחת את השניה וזה חסר היגיון

סליחה אם אני לא ברורה, כואב לי הראש ואני במצב של החתול של שרדינגר

הנה, נגיד מה שטענתי לפני רגע (שאני גוססת)
אתם ישר תקבלו את הטענה שלי? נראה לי שכן, אולי זה אינטואיטיבי, לא יודעת. אתם תבקשו ממני הוכחות וראיות שאני חולה? נראה לי שלא
תענו על זה אתם.
בעצם זה מה שעושים בסטיפס, בדרכ יש מניחים שהטענה וההנחות שעליהן נשען שואל/ת השאלה הן נכונות אלא אם היא "נראית" כספאם (שאלה לדוגמה: "אני חולה בצינון, מה לעשות כדי לשכך את הכאבים?" אז אם עונים תשובה רצינית שעונה על השאלה הזו בעצם ישר מניחים שהשואל/ת חולה ועוד המון המון הנחות. בדרכ גם מניחים שיש לו מטרה לשכך את הכאבים והכאבים הם כתוצאה מהחולי - זה כבר נושא אחר)

תלוי באופי שלך

אין לי תשובה ודאית,
אני אתן דוגמה, מדענים חקרו ומצאו שאסטרואיד עומד לפגוע בכדור הארץ עוד חודש, למרות כל מה שהם עשו כדי להוכיח את זה, הדבר לא יהיה אמת עד שהאסטרואיד יפגע בכדור הארץ. אני אוסיף עוד פרט, היפותטי, המדענים האלה טוענים שאפשר לטוס ולגור בכוכב אחר ולהמשיך לחיות. זה לעומת שאת, הוכח, זה לא משהו שמדובר עליו בעתיד ולכן אנחנו יודעים שזה ודאי. השאלה היא אם להניח שהמדענים מספרים אמת ולעבור לאותו הכוכב, או להניח שהם לא מספרים אמת, ולהשאר בכדור הארץ.
המוח שלנו נוטה לסמוך על אנשים ועל פי זה לגרום לנו להניח שכל מה שהם אומרים אמת, ולכן במקרה הזה, כנראה נעבור לכוכב אחר.
אבל בוא נגיד שזה לא אמת, (לא אמת לא אומר שקר, באמת היה אסטרואיד, באמת הוא היה בדרך לכדור הארץ, ואז משהו בעורך פלא הזיז אותו) מישהו שעבר לכוכב אחר, נשאר שם, עזב את החיים שלו, והכל בשביל לגלות שהוא רק יצא מנקודת הנחה שמה שהמדענים אומרים הוא אמת. ובוא נגיד שלא עברתי לכוכב אחד, ובסוף פגעהאסטרואיד, הייתי צריכה להניח שהדבר אמת ולעבור לכוכב אחר

הכל תלוי בכמה אנחנו סומכים על בן אדם, כמה אנחנו מאמינים לו, כמה הוכחות הוא נותן לנו, כמה קרובה הסיטואציה, וכמובן, כמה אנשים מסביבינו מאמינים לסיטואציה. אנחנו מושפעים מהמון דברים ולא מדובר רק באמת או שקר, אלא גם בחצי אמת וחצי שקר. יש המון המון גורמים לשאלה ששאלת


שאני מאנונימי אני מקבלת פרח?!

שואל השאלה:
^למה זו ברירת המחדל?

^^אותה שאלה, למה זו ברירת המחדל, הרי השאלה היא לא מה קורה, אלא מה צריך להיות

שואל השאלה:
^^^באותה המידה אני יכולה לטעון שאדם ללא אינטרס לדבור אמת לרוב לא ידבור אמת

מה שבא לך, אף אחד לא מכריח אותך להאמין או לא להאמין לאנשים.

שואל השאלה:
^אני יודעת, פשוט שאלתי מה יהיה יותר הגיוני

תלוי מי זה, אם האדם הוא בחזקת אמין, אז מקבלים את דבריו כאמת עד שמתברר אחרת.
ואם זה אדם שחזרתו שהוא לא אמין, לוקחים את דברים כשקר, עד שהתברר אחרת.