אני בזוגיות בריאה ורע לי (זה ארוך ץקראו)

הוא כל כך מדהים.
הוא מתחשב בי הוא תמיד אבל תמיד לא משנה מה חוזר איתי עד הבית. כבר קרו מקרים שהוא לא לקח את הקו שלו או לא ירד בתחנה שלו רק בישביל לחזור איתי הביתה. הוא זמין לי בכח שעה אני הערתי אותו משינה סתם כי כעסתי על משהו דבילי מילה הוא לא אמר לי. הוא לא הזכיר את זה אף פעם אפילו. הוא לא מעז לגעת בי לפני שהוא רואה שאני רוצה. אפילו להחזיק ידיים הוא לא לוקח את היד שלי הוא שם אותה שם ורק אם אני מחזיקה אותה אנחנו מחזיקים ידיים סתם ככה לא. כל דבר אני צריכה לאשר וזה חמוד אני יודעת אבל זה מתחיל לעצבן אותי. הוא מאופק כל כך ומהסס כל כך. הוא חמוד מאוד הוא קנה לי שוקולד סתם כי אמרתי שאני במחזור. אני כל הזמן צודקת עושים רק מה שאני רוצה הוא אומר לי שהוא אוהב אותי 20 פעם ביום הוא כל הזמן אומר לי שאני יפה וכמה מזל יש לו שיש לו אותי. כל הזמן בשיעורים הוא מסתכל עליי עם חיוך מאושר כזה. עכשיו מה הבעיה. אני ממש ממש חרא של חברה. לפחות ככה אני מרגישה אני מרגישה שאני לא מספיק טובה בישבילו שאני מנצלת אותו. זה ממש לא ככה כאילו אני לא מסכימה שיקנה לי כלום ואני תמיד מחזירה לו את הכסף. אבל הוא כל כך מתעניין בי. הוא מקשיב לי מדברת שעות. אף פעם לא כועס עליי לא משנה כמה אני מעצבנת. ואני באמת מרגישה שמגיע לו יותר טוב ממני אני לא יודעת למה הוא אוהב אותי . זה לא כאילו אני בוגדת או מפלרטטת עם אנשים אחרים. פשוט. יש לי אישיות נוראית. אני מחשיבה את עצמי בן אדם מאוד מעצבן. ואני חושבת שמגיע לו יותר ממני הוא באמת בן אדם כל כך טוב. מה לעשות???