22 תשובות
תלמד ביולוגיה או משהו, מה הקשר לאתאיסטים

אם אתה חושב שזה קשור לאתאיזם אז שלא יהיה לך ביטוח ואל תקבל עזרה מהרפואה המערבית

הכל מבוסס על זה
תלמדי פיזיקה ותביני
אי אפשר להסביר דבר כזה בפשטות בסטיפס
אנונימית
זה מדעים.
ככה זה העולם, וזה גם לא קשור לאתאיסטים (גם מאמינים יודעים שיש אטומים), זה יותר שאלה למדענים.
קודם כל בשחור יש את כל הצבעים זה אחד הדברים הכי בסיסיים לגבי הצבע השחור....

ואתה בנוי מאטומים כרגע פשוט יש להם תלונות מסויימות והם מסודרים בדרך מסויימת
יש הרבה שאלות במדע, כימיה וביולוגיה מבוסס המון על השערות לפי נתונים, אבל אני בכל זאת חושבת שזה יותר הגיוני מיצור קסום ברא הכול.
אנונימית
אטום זה חלקיק קטן עם תכונות שונות לסוגי אטומים שונים, התחברות והצטברות של אטומים סוג של בונה דברים. קשה להסביר, צריך ללמוד על זה בהרחבה. זה גם לא קשור לאתאיזם, זה פשוט עובדה קיימת.
שואל השאלה:
כן אבל הם לא יכולים לעשות את זה באקראיות משהו היה חייב לסדר אותם כדי שתהיה התוצאה הזו
אנונימית
בוא אני אתן לך בסיס ותחקור
מדרג ביולוגי:
אטום (מורכב מאלקטרונים פרוטונים היוטרונים)
תרכובת/
תערובת
אברון
תא
רקמה
איבר
מערכת
אורגניזם (אתה)


על זה מתבססת כל הרפואה לך תתווכח
תקשיבי את יכולה פשוט לבדוק בגוגל איך זה עובד כי מה שאת אומרת פשוט מראה שלא בדקת את זה בשום צורה ואת סתם לא מצליחה לחשוב על דרך שזה יקרה אז אומרת שאין דרך
שואל השאלה:
^ אבל מה גרם לאטומים להתחבר על מנת שיתפקדו ככה?
אנונימית
משיכה חשמלית
לפי החוק השלישי (אני חושב שזה השלישי) של ניוטון כל עצם מושך אליו כל עצם אחר שקיים פשוט הכוח שמושך אותם אחד לשני משתנה ביחס למסה ומרחק שלהם

הם נמשכו באופן רנדומלי והיה לנו מזל

זאת דרך נוראית להסביר את זה אבל אני על אוטובוס וקשה להקליד
אני בכל אופן למדתי על קשרים יוניים וקוולנטים
נושא מאד מעניין את יכולה לבדוק
קשרים של אלקטרונים
שואל השאלה:
זה לא הגיוני, משהו יצר את הקשר הזה וזה לא קרה ברנדומליות
אנונימית
שואל השאלה:
^ זו אותה טענה כמו שאני אגיד שאלוהים אחראי לזה
אנונימית
מאיפה אני יודע אני לא מדען
אני לא אומר על כל מה שאני לא יודע איך הוא נוצר שהוא נוצר על איזשהו מכשף בשמים
האָטוֹם (ביוונית: ), שפירושו "לא ניתן לחיתוך" - "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים. הוא מורכב מחלקיקים קטנים יותר שאינם מיוחדים לו אלא נמצאים במערכים שונים בכל היסודות הכימיים.

המונח "אטום" נטבע במאה ה-5 לפנה"ס על ידי הפילוסוף היווני דמוקריטוס, ששיער את קיומו של חלקיק שאינו בר חלוקה. בתחילת המאה ה-19 השתמש ג'ון דלטון בהשערה זו על מנת להסביר מדוע יסודות מגיבים ביניהם תמיד ביחסים כמותיים קבועים של מספרים שלמים. מאוחר יותר, בשנת 1897 גילה ג'יי ג'יי תומסון את האלקטרון והסיק כי הוא חלקיק המשותף לכל היסודות הכימיים. מכאן התברר כי היסודות ניתנים לחלוקה למרכיבים יסודיים יותר ולכן אינם ראויים לשם "אטום" במובנו המקורי. מכל מקום, השם "אטום" ממשיך לשמש עד היום ככינוי למערך החלקיקי הקטן ביותר של יסוד, מבלי לפקפק באפשרות קיומם של חלקיקי יסוד שבאמת אינם ניתנים לחלוקה, כהשערת דמוקריטוס.

רוב האטומים בטבע נמצאים בתצורה מולקולרית, כלומר במבנים המכילים שניים או יותר אטומים הקשורים זה לזה בקשר כימי.

כל יסוד בטבע מאופיין באטומים שכולם בעלי מספר פרוטונים מסוים המיוחד לאותו יסוד. מספר זה מכונה המספר האטומי. בטבלה המחזורית של דמיטרי מנדלייב רשומים היסודות השונים בסדר עולה לפי המספר האטומי שלהם, והם מסומנים בסימון מקוצר של אותיות לטיניות המיוחד לכל יסוד כימי. לדוגמה: c עבור אטום פחמן, ו-al עבור אטום אלומיניום.

אטום שנגרעו ממנו או נוספו לו אלקטרונים כך שמטענו החשמלי שונה מאפס, נקרא יון.

איזוטופים הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך נבדלים במספר הנייטרונים שבגרעיניהם (מספר האלקטרונים והפרוטונים באיזוטופים שונים של אותו אטום זהה).

המדע העוסק בתכונות מערכי האלקטרונים באטום נקרא פיזיקה אטומית. הכימיה עוסקת בקשרים שבין אטומים. פיזיקה גרעינית עוסקת במבנה גרעין האטום ובתגובות גרעיניות, כמו למשל פצצה גרעינית.

גודלו של אטום נע בין 62 פיקו-מטר (מיליונית של מיליונית מטר) עבור אטום הליום ל-500 פיקו-מטר עבור אטום צסיום. אטומים הם קטנים מכדי לראותם בעין, אך קיימים מיקרוסקופים בעלי כושר הבחנה עדין מספיק כדי להבחין בהם, למשל מיקרוסקופ מִנהור סורק, ואחרים המסוגלים לזהות את סוג האטום.(האדוןהשולט)
^ מה שהוא אמר
^^הוא הסביר לך הכל על אטום חוץ מאיך זה מתקשר לביולוגיה
קודם כל דת ומדע לא קשורים זה לזה, את עדיין יכולה לומר שאלוהים ברא את האטומים אם זה מה שבוער לך במקרה הזה.
עכשיו לעניין,
קיצר
אטום מורכב מנוירונים פרוטונים ואלקטרונים. פרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי, אלקטרונים בעלי מטען שלילי, ונוירונים הם נטרליים ( זאת אומרת אין להם מטען).
ברוב המקרים כמות הפרוטונים והאלקטרונים באטום יהיו זהים זה לזה, מלבד המקרים שבהם נוצרים קשרים יונים (בקשרים קובלנטים זה קצת יותר מסובך מזה כי האלקטרונים לא לגמרי עוזבים את האטום והאטום גם לא לגמרי מקבל אלקטרונים).

לפי כמות הפרוטונים באטום התכונות שלו משתנות וכך נוצרים יסודות שונים.
כשיסודות שונים יוצרים קשרים זה עם זה נוצרות מולקולות, או חומרים חדשים בעיקרון.
חלק מהחומרים החדשים האלו, מרכיבים את תא האדם.
תאי האדם מרכיבים איברים ורקמות שונים בגוף שלנו, שמרכיבים איברים, שמרכיבים מערכות גוף ובסופו של דבר יצור חי, אותנו.
זהו, הקטע שהם לא יוצרים חיים. מנקודת מבט מדענית, אין דבר כזה "חיים" במובן שיש לזה בתרבות/דת. חומר חי לא שונה מחומר דומם מבחינה אונטולוגית, שניהם צורות שונות של החומר, מערכות מסודרות של אטומים. כשמישהו מת, המערכת הזאת קורסת, הקריסה הזאת לא באמת שונה מבחינה איכותית מהתמוססות של קרח למשל, אין כאן שינוי קיצוני, "רוחני", מחי לדומם. הכל זה סידורים שונים של אטומים שיוצרים תכונות שונות כאשר אנחנו תופשים אותם, והחשיבות שאנו מקנים להם היא תרבותית בלבד ולא משהו שטמון ב"טבע".
אני בכלל לא מבינה את השאלה אין בה היגיון