כתבתי משהו (סוג של פריקה) חוות דעת?

אני עומדת בתוך יער שעולה בלהבות
החום מכלה את הכל והעשן נכנס לי לריאות
ואני לא מצליחה לנשום ואני לא מצליחה לראות
רק חושבת על כל הטוב שלא הספקתי לחוות
והעולם רועד לי מתחת לרגליים ואני לא מצליחה לעמוד
אני נופלת שוב ושוב ולא מפסיקה לרעוד
מכעס ומפחד, כאב, חרטה, כישלון
אני לא מצליחה לצאת מהמצב הזה, מתוך האבדון
כל המחשבות הרעות רצות לי בתוך המוח
וכבר לא בא לי לנסות, נגמר לי הכוח
אני מיואשת, הרע עטף את הכל
ואני לא מצליחה לעמוד, אני ממשיכה ליפול
רק שאני כבר לא רוצה יותר לקום בחזרה
אני רוצה לשבת ולהישאר בחשכה
אני לא מבינה כמה קושי בן אשם יכול לשאת
אי אפשר, זה בלתי אפשרי
אני יודעת שהבאתי את זה על עצמי אבל זה כבר מרגיש לא אמיתי