איך אנשים מגיעים מדיאטה בריאה לאנורקסיה?

זה הופך לאובססיה ולהתעסקות יומיומית, חרדה מלעלות במשקל. ברגע שמקבלים הערות חיוביות על הירידה במשקל אז לא רוצים בשום פנים ואופן לעלות חזרה אלא רק להמשיך לרדת

זה די משתנה יש אנשים שפשוט רוצים להוריד עוד ועוד אז זה בהתחלה מתחיל בסדר אבל אז הם חושבים שזה לא טוב מספיק אז הם מנסים לרדת במשקל בצורה לא בריאה

האמת היא? אצל כל אחד ואחת זה שונה.
אני יכולה להעיד על עצמי.
במשך כל חיי הייתי מאוד רזה בגלל גנטיקה.
במהלך הסגר הראשון השמנתי, לא המון, אבל השמנתי איזה 6 7 קילו. עדיין הייתי רזה, אבל לא מאוד רזה כמו מקודם. וזה היה לי קשה.
אז התחלתי דיאטה תמימה ובריאה לחלוטין. ואני לא רואה תוצאות. אז אני הופכת את זה ליותר strict.
רואה את המספרים יורדים ומתמכרת. אבל את יודעת מה קורה אחרי תקופה ארוכה של צמצומים? מה שנקרא בולמוסים, או בשם המוכר יותר, בינג'ים, ואלו הם מסוג הדברים שאני לא מאחלת לאף אחד. האשמה אחרי זה, הבושה, רואה את המספרים עולים, אבל את לא יכולה להפסיק. אז את ממשיכה שוב לצמצם, ושוב בולמוס, שוב לצמצם, שוב בולמוס, שוב אשמה, גועל, התרחקות חברתית, בכי, נזק.
זוהי הפרעת אכילה מסוג אחד, יש עוד הרבה.

^סיכמת מילה במילה בדיוק את מה שקרה לי
וכן זה התעסקות בלתי פוסקת סביב המשקל
מתחיל להיות פחד מלאכול הרבה כדי לא לעלות יותר מידי
שרואים עלייה מרגישים הרגשה נוראית בגוף שאני לא מאחל לאף אחד להרגיש ככה