אני מרגישה כאילו אף אחד לא מבין אותי יותר ואני תמיד אופציה אחרונה של אנשים

עברתי לחטיבה לא מזמן והכל השתנה אצלי , הייתה לי חברה טובה מאוד שאנחנו גם קרובות משפחה דרך הסבתא וסבא, מגיל קטן אנחנו לא נפרדות וכל הזמן היינו דבוקות אחת לשנייה אבל מהיסודי ידעתי שהיא החברה הכי רעילה שיש לי עם כמה שהיא קרובה אליי.
פחדתי תמיד להגיד לא לבקשות שלה כי פחדתי שהיא תעזוב אותי או תרכל עליי עם אחרות, כל פעם היא הייתה מרכלת איתי על בנות וגורמת לי להסכים איתה בדברים שהיו שקריים בכלל, אם לא הייתי בריב עם הילדות שהיא בריב איתן היא הייתה מתעלמת ממני ומרוחקת אז נאלצתי להקשיב לכל הבקשות שלה.
עכשיו שיבצו אותי ואותה ביחד בכיתה ואני התחלתי להגיע אחרי החגים ללימודים ובזמן הזה היא הכירה ילדה חדשה.
הן בלתי נפרדות, הן מסתדרות מצוין ביחד, הן יושבות ביחד וכל השיעורים צוחקות מבדיחות את של השנייה, הן באות אחת לשנייה בסוף הלימודים, מסתובבות ביחד בהפסקה תמיד, ואני נתלת באנשים אחרים.
בדרך חזור לבית הן תמיד צמודות אחת לשנייה ואני גלגל שלישי, לפעמים החברה שלי גם בדרך חזור מעליבה אותי וקוראת לי בשמות.
אז כן אני מרגישה אופציה אחרונה כי לא משנה למי אני מנסה להסביר דברים או עם מי אני מדברת תמיד לא מבינים אותי ולא נותנים לי הזדמנות לדבר.
מהות השאלה:פריקה ועצות מה לעשות.